31 / 56
החודש נחגוג את טו’ בשבט, חג האילנות. את החג הזה חוגגים בעיקר בגני הילדים
וחבל, כי דוקא ככל שאנחנו מתבגרים, כדאי שנהיה מודעים יותר למשמעות של
שמירה על החי והצומח בעולמינו. ככל שנגביר את השמירה שלנו על כדור הארץ, כך
כדור הארץ ישמור עלינו. בשוהם, התברכנו במספר תושבים אכפתיים, המקדישים
מזמנם ומרצם בדרכים שונות, לטובת ערכי הקיימות. מחבקי העצים שלנו, נעים להכיר.
מ א ת : ג א י ל י ש י ף
שנה. היא עובדת בעמותת ‘פוש’
22
חנהל’ה מאירי מתגוררת בשוהם
העוסקת במתן עזרה ללימודים בתוך בתי הספר ופעילה עצמאית ויוזמת
בתחום איכות הסביבה בשוהם.
אם אין אני לי, מי לי?
“זה לא נוגע לתחום העבודה שלי, זה נוגע לקיימות שלי במובן הכי
בסיסי”, היא אומרת, “אי אפשר לשבת בבית ולקטר כל היום, אם לא
נעשה אנחנו, מי יעשה? העולם הזה לא יתקיים לנצח ובעבור הילדים
שלנו וילדיהם, חייבים לחולל שינויים”. התחילה בקטן, בפעילות בהנהגות
הורים בגני הילדים של ילדיה והמשיכה כחברה בוועדת איכות הסביבה של שוהם
וכחברה בתת ועדה של איכות הסביבה של הווטרינריה בשוהם.
, היה בגן. “המסורת היתה אז,
14
היוזמה הקשורה בלג’ בעומר החלה כשבנה, היום בן
שכל אחד עושה לעצמו מדורה גדולה גדולה, עמוסת קרשים וגיצים וסכנות, עד שלכולם
חם מדי והילדים מתרחקים מהאש. החג מסתיים ואף אחד לא ממש יודע, על מה ולמה
חגגנו?
לג’ בעומר הפך לחג שכולו בחטא: זה מתחיל בקרשים מלאים במסמרים שאנחנו
אוספים, ממשיך בגניבות מקבלנים ואתרי בנייה ובגניבת עגלות סופר ומסתיים במדורה
גדולה מדי, מזהמת סביבתית ולא נעימה במיוחד. אמרתי לעצמי, חייבים לשנות את
צורת החגיגה הזו! פניתי למחלקת החינוך ולאגף איכות הסביבה במועצה והצעתי להם
כמה רעיונות. לשמחתי, הם הרימו את הכפפה ונרתמו לעניין.
כיום, ישנן כמה דרכים בהן אנחנו מפחיתים זיהום סביבתי בלג’ בעומר: “רק קרש אחד”,
הוא מיזם שבו כל אחד מהילדים המשתתפים במדורה, מביא רק קרש אחד אליה. כך,
המדורה נשמרת במינון נכון ומתאים, ללא ערימות הקרשים המיותרות.
הרב סתיו, אגב, נתן לי את ברכתו לשינוי באופי המדורות.
שנועדה לאפשר לאשכול
₪ 300
מיזם נוסף הוא ערכת הפעלה בשווי
גנים או כיתות להזמין מפעיל למדורה משותפת. כך מעודדים כמה גנים
לחסוך את המדורות המיותרות וליהנות ביחד ממדורה אחת ופעילות
מהנה וערכית.
החלום שלי הוא להרים אירוע מרכזי ביישוב בלג’ בעומר שיכלול מסכת
הקשורה לחג ומסבירה את משמעותו, עם דוכנים בנושאי קיימות, בנייה
ירוקה, עם אופניים שמפיקים חשמל ושאר פעילויות יפות הקשורות לאיכות הסביבה.
ילדי החוגים ובתי הספר יכולים להציג עבודות ומצגות הקשורות לנושא. ניסיתי לא פעם
לדחוף את היוזמה, אפילו הבאתי את אברי גלעד שהבטיח להגיע לאירוע. בינתיים,
לא הצלחתי. בסך הכל בשנים האחרונות יש הצטמצמות במדורות ובאמת רואים יותר
קבוצות שעושות מדורות ביחד, אבל תמיד יש את ההורים שחייבים להראות שיש להם
הכי גדול וזה הורס קצת. אגב, גם לילדים זה גדול וחם מדי”.
מה היית ממליצה לתושבי שוהם לקבל על עצמם לטובת הקיימות?
“אני מציעה לתושבי שוהם להגביר את האכפתיות שלהם מהסביבה ולהתייחס אליה
כאילו החוץ הוא הפנים שלהם, ביתם הפרטי. איסוף גזם פרטי ולכלוך מהרצפה, איסוף
צואת כלבים זה מאבק שחייבים לנצח בו. גם נושא מסיבות היער של הצעירים הוא
תופעה פסולה ולא חוקית והאשמים הם אנחנו, ההורים. שתיית אלכוהול על ידי בני נוער
היא נגע וחייבים לבער אותו ולא נעשה את זה בדרך של עצימת העיניים. אני קוראת
לאנשים להיות יותר מעורבים ואכפתיים ולהביא לשינוי התנהגותי לטובת כולנו”.
בגמ”ח (מפעל גמילות חסדים) של צופיה יש מאות רבות של פריטים
וציוד שניתנים בהשאלה, ללא תמורה ובחיוך. צופיה, עורכת לשונית
שנה.
14
עצמאית ומתכננת אירועים, הקימה את הגמ”ח לפני
מיחזור כערך קהילתי
“אני מאוד אוהבת לארח ומדי פעם עיצבתי אירועים קטנים בבית ובכל
פעם מחדש, הופתעתי מהמחירים הגבוהים של מפות האירוח להשכרה.
אמרתי לעצמי שיום יבוא ואפתח גמ”ח מפות ואז, כשסבתא שלי נפטרה,
מפות לבנות פשוטות בחנות בפתח
20
החלטתי שאפתח את הגמ”ח לזכרה. הזמנתי
תקווה וכתבתי באיגרת השבת המופצת בבתי הכנסת ביישוב, “חדש, גמ”ח אירועים”
מפות, כרית ברית וכמה סלסלות קש.
20
וככה התחלתי, עם מאגר של
אנשים התחילו להגיע וכשהחזירו את הציוד, היו מוסיפים גם פריטים שרכשו עבור
האירוע שלהם ולא היה להם צורך בהם יותר. ככל שהזמן עבר, המאגר גדל והתרחב
ועל כך נוספו גם תרומות שאנשים השאירו ואני קניתי בהן עוד פרטי עיצוב. התחלתי עם
ארון שתי דלתות ואחרי כמה שנים כבר מילאתי את כל מרתף הבית. היום יש לי מאות
פרטי עיצוב, עד כדי כך, שהיו מקרים ששמונה משפחות לקחו ציוד לאותה השבת ועוד
נשאר לי מספיק ציוד בבית.
טלפונים ביום. כולם
4-5
קיומו של הגמ”ח עבר מפה לאוזן ואני מקבלת בסביבות
מוזמנים, דתיים וחילוניים ומגיעים גם אנשים מחוץ ליישוב. אני מתפעלת את הגמ”ח
בתמיכתם המדהימה של בעלי וילדיי, אבל תמיד רואה בפרויקט הזה את ההיבט
הקהילתי, בתרומות שאנשים מנדבים ברוחב לב, אם זה בציוד שנשאר להם מהאירועים
שלהם, או בכסף. יש כאן מימד ערכי של קיימות ומיחזור ושותפות
שממנה נהנים כולם”.
איך זה עובד?
, שמוחזר בעת השבת הציוד.
₪ 180
“מי שלוקח ציוד, משאיר פיקדון של
בעבר, אפשר היה להזמין ציוד מראש, אבל ככל שיש יותר תנועה ויותר
משתמשים בשירותי הגמ”ח, אי אפשר ‘לשמור’ ציוד וכיום, לוקחים
ימים לפני האירוע ומחזירים יומיים לאחריו, לטובת האחרים.
3-4 ,
במקום
הגמ”ח התפתח מאוד ואני מאושרת, אבל המקום היה צר מלהכיל. פניתי למועצה
וביקשתי להקצות מקום לציוד. אני חייבת לציין את ההיענות המהירה מצד המועצה,
שארגנה לי חלק ממבנה יביל ברחוב התאנה בשכונת הדסים. בעזרת חברי הקהילה
בשכונה ה’, העברנו את כל הציוד לשם וחגגנו את האירוע בהרמת כוסית וקביעת
מזוזה על ידי הרב סתיו. ההתנהלות הזו חיזקה את תחושת הקהילתיות והשיתופיות וזו
תהיה הזהות של המקום החדש שיופעל על ידי ועל ידי חברותיי שהתנדבו ונשמח לעוד
מתנדבות. עכשיו הבית שלי התרוקן ופתאום יש לילדים חדר משחקים, רק חבל שהם
שנים”.
14
כבר גדולים, בכל זאת, עברו
מה היית ממליצה לתושבי שוהם לקבל על עצמם לטובת הקיימות?
“הייתי מאוד רוצה לעודד אנשים לעשות אירועים בתקציב מתון. טירוף הפקות ימי
ההולדת של ילדים בני חמש יצא מפרופורציה לחלוטין. גם מתינות וצניעות הם ערכים
של קיימות. מנסיוני רב השנים, אירוע צנוע ופחות מתנשא, הוא יותר אמיתי ואותנטי”.
“רק קרש אחד למדורה"
חנהל'ה מאירי
גמ"ח לציוד לעיצוב אירועים
צופיה סילברמן