38 / 64
38
297
גליון
אבן שהם
דורית קלינגר
כשנרשמתי למסע
למונטנגרו, לא דמיינתי
שהמדינה הצעירה,
הקטנטנה והכמעט
בתולית תשאב אותי
במהירות לנופיה
המגוונים ותרגש אותי
כל כך בזכות מפרציה
היפהפיים, רצועות
חופיה הארוכות, רכסי הריה המוריקים, עמקיה שופעי שלל צבעי פריחה
ומנוקדים באגמי טורקיז, קניוניה הדרמטיים ובני הכפר הצנועים והלבביים
שארחו אותנו לארוחות נעימות וטעימות ממטבחם האותנטי.
נוסף על כך, להתחדש בחמש עשרה חברות, איתן היה ויהיה בהמשך כייף
גדול לחלוק את ההתרגשות והחוויות ולצחוק מכל הלב זו מתנה לחיים.
מונטנגרו, חברותי למסע ועופר המדריך המובחר והמיוחד - תודה על החוויה
הזו שאזכור בחיוך גדול ימים רבים. להתראות בקרוב.
אלינה אולשנבאום
ברצוני להביע תודה
לעיתון אבן שוהם, לנירה
נחום, לחברה הגיאוגרפית
ולמדריך עופר וקנין על
השבוע הנפלא שחוויתי
בטיול המדהים במונטנגרו,
שהעבירו לנו בהנאה
מלאה ידע, איכות , אהבה
לכל אחד ולכל הקבוצה
ההתייחסות לפרטים הקטנים הטיול לאושר תרבותי.
זכיתי לחוויה יוצאת דופן. מדריך כל כך אכפתי כמו עופר וקנין שהעמיד
שעות ביממה בסבלנות אין קץ ותמיד בחיוך
24
עצמו לרשות הקבוצה
וברצון טוב לסייע בכל דבר. התכנית בוצעה בצורה מושלמת וידע עצום בכל
אתרי הטיול בהם שהינו. תודה ללא גבול לנירה מקסימה, בזכותך הייתה
לנו חוויה מדהימה. תודה על ארגון ללא לאות לפרט ולכלל קבוצה כל זאת
בשלווה ורוגע שיצרו אוירה נעימה וכייף במהלך כל הטיול. הקבוצה מדהימה,
צחקתי כמו שהרבה זמן לא צחקתי – וזה היה נהדר. מחכה לטיול הבא.
רונה לוין
כבר מספר שנים אני
עוקבת אחרי טיולי
הג’יפים וחושבת
אולי אני גם שם...
בשנתיים האחרונות
ההחלטה קרמה
עור וגידים ועדיין היו
אירועים חשובים
שדחו את הביצוע.
השנה התקבלה ההחלטה והכול מסביב נע לקראת התייצבות בשדה
התעופה, בשעה שנקבעה לטיסה לדוברובניק לקראת מונטנגרו. כמובן
ליוו אותי חששות לא מעטים שכללו ג’יפים, הילוכים ונשים. היעד לצורך
העניין כבר לא היה משנה... לאט, לאט נכנסנו למצב הרוח המתאים וגישור
על פני מרחקים שונים ובתנועה אלגנטית נענו בתוך מרחבים ירוקים ועוד
יותר ירוקים, מנוקדים באגמים ונהרות מרהיבים ומרבדים אין סופיים של
פרחים, אשוחים ושיחי פטל למכביר. נופים פנוראמיים שאינם עוזבים ושאר
התגליות בכל הקשור לנשים, אנצור עימי להרבה שנים.
חיה מוסק
למשך שבוע ימים
השארתי את הכל
מאחור - את
העבודה, את השגרה,
את הדאגות, את
המחשבות והייתי
כל כולי כאן ועכשיו,
בוטחת, מאפשרת,
מתמסרת. משתאה
מול מפרצים כחולים,
פסגות הרים, יערות שופעים, אגמי טורקיז. מרשה לעצמי להיות, להיות
עצמי, להיות אחרת, להיות לבד, להיות שייכת, להפתח, להכיר, להתחבר,
להתפרק, ולצחוק.
שבעה ימים של חוויה, של הוויה, של חופש, של יופי, של שקט, של יחד.
שבעה ימים שהזינו את הגוף, טיהרו את הנפש, הרחיבו את הלב.
שבעה ימים שנצרבו בתוכי ומזכירים לי איך זה מרגיש כשאני אוהבת אותי.
אורנה שוורץ
בכל המפגשים שלנו לאחר
הטיולים נזרקים לחלל
האוויר שמות של יעדים
לטיול הבא ואז מגיע
הטלפון מנירה: "השנה
למונטנגרו את באה?" איזו
שאלה בוודאי לא מחמיצה
את החוויה בשום אופן!
מונטנגרו הידועה בנופיה
המדהימים לא הכזיבה
וקבוצת הנשים הייתה נפלאה כל אחת ואחת מיוחדת במינה, אחת החוויות
היה טיול בוקר ביער עבות מסביב לאגם יפהפה עם מים צלולים כמו מראה
כשההרים הסובבים אותו נשקפים ממנו, לפתע מתחיל טפטוף קל אשר
מתגבר לו אט אט ואז אנו מקבלות משימה מהמדריך עופר (אשר אישיותו
תרמה רבות להצלחת וייחודו של המסע) לא להוציא מילה במשך רבע שעה
(זה לא היה קל....) קולות הנשים נדמו וקולות הטבע נשמעו במלוא עוזם
ותפארתם, הקשבתי היטב כדי לשמוע נהימה או אולי אפילו מבט חטוף
מהדוב החום השוכן לו באזור אבל כנראה עוד לא קם משנת החורף.
ק"מ)
6-
רטובות ונזהרות מלהחליק, במרחק קטן לפני סיום הקפת האגם (כ
פגשנו בקרחת יער אשר למרגלות האגם בה עצרנו לפוש לקפה וליהנות
מהשמש שחזרה וחיממה אותנו שוב.
אז הפעם לא ראינו את הדב אולי במסע הבא....