35 / 64
35
297
גליון
אבן שהם
‘’מונטנגרו באהבה גדולה’’
מתוך רשמיו של מדריך ללא קוקו!
‘’יש לי רק שני דברים שחשוב לי לומר”, ציינתי בפני עדת ה’’אמזונות’’ משוהם
שניצבה לפני: “הראשון שבהם”, אמרתי, “תפקידי לדאוג ותפקידכן ליהנות!! הדבר
השני הוא, שאינני מדריך הטיול, כי אם הבמאי שלו.
תפקידי לארגן את התפאורה והרקע המתאים להצגה האמיתית והיא ההצגה שלכן!!
אם הבנתן את זאת הרי שהצלחת הטיול כבר מובטחת מתחילתו”.
וייאמר לזכותכן כי אכן ‘’התמסרתן להסכם”, מה שאפשר לכולנו להנות מההרפתקה.
אין הרבה סיטואציות בהן מוצאות עצמן חבורה של נשים עם מיילאג’ מפואר של
טיולים בעולם ונסיון חיים למכביר, מטיילות ופשוט נהנות ומתמסרות ברוב הנאה
לחברותא, לאתגר, או לאיזו הרפתקה ספונטנית פרי מוחו הקודח של מדריך מוזר,
‘’בלי הקוקו’’.
שמונה ימים בלב הטבע הירוק הותירו אותנו ואותי במיוחד, לא פעם פעורי השתאות
לנוכח יופיו של הטבע ויופיה של קבוצה. אין זה טרוויאלי שכל אחת מצאה את
המקום, הפינה והשעה להראות לכולנו את יופיה ועוצמתה.
אז מה היה לנו בטיול? הרגשנו קדושים במעלות מנזר האוסטרוג, על צלע הר.
חשנו משוחררות תלויות על מדרגות ג’יפ בנסיעה בטבע הפראי המשקיף לקניון
הקומרניצה. התקבצנו אין ספור פעמים לצילומים קבוצתיים. התמסרנו ליופיו של
האגם השחור ב’’טיול מיסטי’’ רטוב. הקפנו פסגות נישאות בשמורת הדורמיטור,
זכינו ל’’הוביל את הפחד’’, עת טיפסנו לפסגה המשקיפה לערוץ הטארה (כשהאחת
מובלת על ידי חוברתה עם כיסוי עיניים). טעמנו מחוויית הרפטינג על נהר הטארה
וחלקנו אף קפצו למימיו הקפואים של הנהר ובערב שלל הפינוקים, עיסויים, שחיה,
ג’קוזי ושלל מנעמיו של המלון בקולשין, זכינו למסע בין קלפים מופלאים של חיה
מוסק. נהנינו מיופיין של פסגות נישאות בינות להרי הביאלשיצה. עם ארוחה חלבית
מפתיעה. היטבנו להכיר אחת את השניה לעומק, בטיול קסום באגם הביוגרד.
בין לבין הספקנו להרים לחיים בפאב קטן שעמד משתהה לנוכח החברותא המיוחדת
יורו).
1.5
(אגב, כוס בירה עולה
בין פסלי ה’’אנט’’ ו’’העץ המשתין ‘’ברחובה של קולשין, זכינו גם ל’’לכת לאיבוד’’ ב
הסמטאות הבודדות של העיירה הקטנה.
4
בטרם נפרדנו מיופיו של הצפון, הספקנו להציץ מתצפית על אגם רקוויצה, שם בין
קפה לעוגה על הגיג וצחוק, זכינו לשמוע סוף כל סוף דבר או שניים על אותו מדריך
מוזר (הוא אומנם בלי קוקו אבל איכותי).
המשכו של יום הפגישנו עם מטבח מקומי ועם צמד שכמעט הפכו גיסות לחמות
שעמדה משתאה כיצד זו משתלטת לה חיש קל המטבח שלה (זה כבר סודי ביותר).
בטרם נפרדנו מיופיו של הצפון, הספקנו לחזות ביופיה של שמורת הסקדר עם
תצפית קפה ואיך אפשר גם בלי תמונה קבוצתית. שיאו של טיול היה בהגיענו למלון
ריג’נט, שם הספקתן לגלות צפונותיו הרבות של הספא הנפלא.
בין ארוחה מפנקת במסעדת דגים וקניות אחרונות טעמנו מקצבה של העיר התוססת
של בודווה, חלקנו הספיקו לבדוק את הקזינו המקומי (גם זה סודי ביותר, הרי זה
לא חוקי).
בטרם נפרדנו ממדריכנו המקומי המאוהב עד כלות באחת (רמז, בלונדינית).
היתה זו דוברובניק של אחר הצהרים והמדריך מתי שזיכנו בטעימה קצרה אך
מיוחדה בין צפונותיה של העיר העתיקה. בין לבין עוד הספקנו להסתובב, לצלם
להצטלם לצחוק ולא להפסיק לחשוב על היום שאחרי ה....
אז יקירותי, רציתי לומר שנעמה לי חברתכן עד מאוד. זכיתי לגלות חבורה מופלאה,
מפרגנת, זורמת, ספונטנית, מתמסרת, תומכת, משתפת, חוטפת מתנות, מבלה
ומעל הכל נהנית. אז לחיי הפסגות הבאות שבדרך.
חיבוק גדול ובאהבה גדולה ממונטנגרו!!! המדריך בלי הקוקו!!!
עפר ועקנין, מדריך בלי קוקו