32 / 64
32
293
גליון
אבן שהם
ר א י ו ן
ס פ ו נ ט נ י
ע ם
ד ו ד ותומר
ה ו ר ושו בסקי
מאת: גאילי שיף
פשוט שריונר: לא פחות - הרבה יותר!
דוד ותומר, תושבי שוהם, התגייסו
לאותו חיל ולאותה חטיבה, במרחק
דור. עד כמה הילת האב השפיעה על
הבן? עד כמה בחירה טובה של האחד,
הובילה לבחירה של האחר? ואיך כל
אחד מהם בא לידי ביטוי עצמאי, בתוך
הביחד הזה שנקרא אבא ובן?
ג א ו ו ת י ח י ד ה
תושב שוהם דוד הורושובסקי, נושא מספר תארים: הוא
רופא, הוא טייס, הוא קצין וגם ג’נטלמן, חלומה של כל
אם יהודייה. זו האישיות המקדמת והאמונה כי המאמץ
משתלם, שהניעו אותו להישגיות והמוכנות להשקיע
ולהתמיד, שבזכותם הגשים את המטרות והחלומות שלו.
לשריון הגיע במקרה, כמו שהרבה דברים טובים קורים
בחיים. “היה לי חלום להיות טיס”, מספר דוד, “אבל
הבדיקות הרפואיות העלו חשש לבעיה שמנעה ממני את
הגיוס. לימים, התברר כי מדובר בחשש שווא, אבל אני
כבר הייתי בדרכי לבקו”ם להתגייס לשריון. היה לי חבר
טוב שמאוד הערכתי והערצתי והוא פנה לשריון והמליץ
לי להצטרף. אמרתי לעצמי, אם הוא הולך לשריון, זה
בוודאי מקום טוב. אותו חבר נהרג בתאונת אימונים,
לאחר ששירת כקצין מצטיין ועבר את מלחמת לבנון”.
,188
דוד פנה למסלול המהיר לפיקוד ונשלח לחטיבה
.74
סיים את קורס הקצינים והמשיך כמ”מ בגדוד
“החזקנו את הקו בלבנון וברמת הגולן, המשכתי לתפקיד
מפקד בקורס מפקדי טנקים, ומשם לקורס מ”פ. במשך
השנים המשכתי לעשות מילואים בשריון”.
מה המשמעות והייחוד של חיל השריון?
“חיל השריון הוא חיל מכריע. בסופו של דבר, כשבוחנים
את ההיסטוריה של מלחמות ישראל, מי שניצח את
המלחמות זה השריון. הוא שבלם את הסורים במלחמת
יום כיפור ובמלחמת ששת הימים זה החיל ש’עשה’
את המלחמה. גם היום, אין מתחרה לכח האש, למיגון
והניידות של הטנק.
שבה שירתי, יש סיפור גבורה לא רגיל,
188
לחטיבה
שנחשף במלואו רק שנים רבות לאחר שהתרחש. זה היה
ביום כיפור, כאשר בקרב בלתי נתפס, החטיבה הושמדה
כמעט לחלוטין. החיילים נלחמו ושילמו את מחיר חייהם
בעבור בלימה של ארמיה שלמה ברמת הגולן. מי שקטף
של השריון, אבל עם השנים
7
את התהילה היתה חטיבה
נחשף סיפור הקרב והחטיבה זכתה להיות מוזכרת בדברי
ימי המדינה במקום והכבוד המגיעים לה”.
ד ר כ י , ב ד ר כ י א ב י
, חודשיים לפני השחרור. כמו
21
תומר הוא חייל קרבי, בן
כל נער, גם תומר יכול היה לכוף את עצמו מפני צילו של
אביו - ללכת בדרכיו מתוך הערצה או פחד, או לברוח
רחוק ככל האפשר, מאותן הסיבות. אבל תומר בחר בדרך
השלישית והיא, לעשות את הבחירה הבלתי תלויה.
תומר גדל בשוהם ועם סיום הלימודים בתיכון המקומי,
פנה לשנה נוספת במכינה הקדם צבאית בקיבוץ כפר
הנשיא. למכינה נרשם במטרה להגיע לצבא מוכן יותר,
כדי להיות בטוח בבחירה שלו.
מה תרמה לך השנה במכינה?
“הלכתי למכינה כי חיפשתי את עצמי ורציתי להחליט
לאן אני רוצה ללכת. המכינה נתנה לי את הכלים לפיתוח
והעצמה אישית שהייתי צריך כדי להיות בטוח שאני
הולך למקום הנכון. מעבר לזה, במכינה למדתי המון
בתחומי הצבא, הפוליטיקה, היסטוריה, כלכלה והיסטוריה
של המדינה. למדנו להכיר את הצבא, לחיות בקבוצה. זו
חוויה מאוד שונה מכל מה שהכרתי ועשיתי לפני כן בבית
הספר. זו היתה השנה המלאה והטובה ביותר בחיי”.
מה חשבת שתעשה בצבא כשהתחלת את המכינה,
לעומת מה שבחרת בסופו של דבר?
“כשהתחלתי, כמו רוב המתגייסים, חשבתי על קורס
טיס, על סיירות, על חובלים. הייתי שקוע במיונים קדם
צבאיים. אבל היו לי בראש המילים של אבא, שאמר לי
שיש הרבה מאוד ערך בשריון, בפיקוד על צוות מצומצם,
על המגע הישיר הזה. בתוך כל השיחות עם החברים
ובתוך התהליכים שכולם עוברים, הייתי צריך למצא את
הקול האישי שלי, שיאמר לי מה הכיוון הנכון לי. המכינה
איפשרה לי לזקק את הציפיות שלי מהצבא – ללכת
לכיוון של פיקוד, להוביל, להיות בראש. לקראת סוף
המכינה, החלטתי שאני לא מחפש את התהילה שסביב
קורס טיס וכל הסיירות – אני רוצה לעשות את מה שנכון
לי וללכת למקום שבו אני אתרום וגם אתרם בעצמי.
בחרתי ללכת לשריון”.
בעצם, בחרת ללכת בדרכי אביך.
“אני הולך בדרך שלי, מתוך הבחירה שלי ושמח שזה
גם מסלול שאבא עשה ויודע שזה מסלול מצוין. הגעתי
לאיזון ושילוב נכון בין הרצון שלי וההכוונה של אבא וזה
מה שחיפשתי, להיות שלם עם עצמי”.
מה היתרון בשריון על פני מקומות אחרים ששקלת?
“למדתי על עצמי שמתאים לי לפקד על צוות קטן
ולהיות חלק מקבוצה לא גדולה מדי של אנשים. הקרבה
הזו מחזקת קשרים ומביאה להתמודדויות משמעותיות
שרציתי לחוות. לא קל להיות סגור בתוך טנק עם
עוד שלושה אנשים. זו דורש הסתגלות, התפשרות,
התחשבות, עזרה הדדית”.
חודשי מסלול
8
תומר התגייס במסלול ישיר לפיקוד וסיים
חודשי קורס מפקדי טנקים, כאשר החל מבצע “צוק
4
ועוד
איתן”. “סיימתי את קורס המפקדים בדיוק כשהמבצע
ונכנסנו לעזה. זו היתה חוויה
198
התחיל. הייתי בגדוד
מאוד חזקה, אחרי כל מה שלמדנו בקורס, חווינו את
העוצמה של צה”ל והרגשנו את הכוח של הצבא שלנו.
עברנו שם חוויות קשות שלא ידעתי שאני מוכן אליהן.
הייתי עם הצוות של מגלן שקרס עליהם בית החולים
והמראות שראינו לא היו קלים. התבגרתי שם, זה בטוח”.
עד כמה השירות בשריון דומה ושונה ממה
ששמעת מאביך?
“הדמיון הוא בעיקר בהרגשה ובתחושה של החיל.
שמעתי מאבא המון על הדינמיקה שבתוך הסגל, על
ההוואי בשריון וכשהגעתי לשם, זה הרגיש לי קצת כמו
לבוא הביתה. מהבחינה הזו, אבא תיאר לי את המהות
של השירות בשריון”.
מה עבורך הוא הערך המוסף בשירות בשריון?
“אחד הדברים הבולטים לחיוב בחיל הוא, שהרב גוניות
של צה”ל באה לידי ביטוי כאן בצורה מובהקת. הכרתי
הרבה אנשים שלא הייתי מכיר אילולא הגעתי לכאן.
, יש אחוות לוחמים,
188
אצלנו בפלוגת גולן בחטיבה
מרימים אחד את השני כשצריך והאנשים והרוח שלהם
עושים את החיל”.
דור ותומר על הטנק