12 / 64
מכתבים למערכת
שהם
054-2236111
הדרכת הורים
■
טיפול בילדים, מתבגרים ומבוגרים
■
טיפול במצבי טראומה, משבר, חרדה ופגיעות מיניות
■
EMDR
טיפול ב
■
www. anatkashi . com
anatkash12@walla.comת ש מ י ש י ק ד ו ש ה
בשעה טובה ומוצלחת ניתן לרכוש בשוהם והסביבה תשמישי קדושה. טליתות,
תפילין ומזוזות מהודרים, בגדלים שונים, שנכתבים ע"י סופרים מוסמכים
ועוברים הגהת גברא והגהת מחשב.
בס"ד
בדיקת מזוזות
(אפשרות לשירות
עד הבית)
0 5 2 - 9 5 9 3 0 3 0 :
ל ת י א ו ם
צבא האימהות,
מכתב לטוראי נדב אייסמן
קצת לפני שהתגייסת פיללתי בליבי שיפרוץ שלום.
דמיינתי איך הוא פורץ. איך יום אחד מגיע גל גדול
וטורף את המחשבות המרושעות שיש לאנשים
בראש. ואיך אימהות מכל העולם תוקעות דגל
שכתוב עליו בכל השפות, “לא צריך צבא!”.
דמיינתי איך אנשים מתהלכים בחופשיות, מבלי
לחשוב שהם עלולים להיהרג רק כי הם עומדים על
פיסת אדמה שיש עליה מחלוקת. דמיינתי את החיילים
עומדים בתור ומחזירים בחזרה את המדים שלהם
והאימהות של כל החיילים פורמות אותם, תפר, תפר
ואימהות אחרות יושבות ליד מכונות תפירה ענקיות
ותופרות מבדי המדים של בניהן, אוהל ענקי שמשכן
בתוכו את כל מי שהלך לאיבוד בדרך. דמיינתי
איך הגרביים העבות של החיילים אשר חיממו את
רגליהם בבוץ הקרב, נתפרות גם הן האחת לשנייה
והופכות לשמיכות ענקיות ומחממות, ואיך הקסדות
הופכות לאדניות קטנות ובתוכן פרחים צבעוניים.
אך בדמיון שלי לא ידעתי מה לעשות עם הנשקים.
למה להפוך אותם? הרגשתי שאפילו בדמיון יש לי
קושי להניח את הנשק. אולי כי משהו בתוכי יודע
שאם אניח אותו, תהיה לכך משמעות הרת אסון
מבחינת המדינה שלי והעם שלי. ילד שלי, כשנולדת
ושמו אותך בתוך זרועותיי, לחשתי לך באוזן שאעשה
הכל שתראה שהעולם מלא בטוב. ביום שהתגייסת,
הרגשתי שפתחו לי את הזרועות ולקחו אותך ממני,
וההבטחה עודנה עומדת באוויר, ממתינה להתממש.
“עכשיו תורי”, לחשת לי רגע לפני שעלית על האוטובוס
כשאני מתייפחת בין זרועותיך. כשהגעת הביתה כחייל
בשבת הראשונה, התבוננתי בך. נראית לי אחרת. המבט
השובב הפך ממוקד, סביב הציפורניים נדבק נוזל שחור
ופתאום המילים שלך קצרות יותר. רציתי שהניחוח הזה,
של השבת איתך לא יפוג, שגם אחרי לכתך, הרגעים
שלנו יחד יישארו בבית, ידבקו לקירות. כשרוקנתי את
הכביסה שלך והתבוננתי בהר הבגדים, הרגשתי קינאה
בהם, על כך שהיו איתך, שעטפו אותך בחום. נקרעתי
בין הרצון ליהנות מכל רגע איתך לבין התחושה שעוד
רגע שוב תשים עליך מדים, ושוב, כבר לא תהיה רק
שלי ותלך למשך שבועיים נוספים. אני יודעת שאין
אמא בעולם המייחלת שבנה יזחל על קוצים, ישכב
במארבים, יסתער על אויבים, יאכל מנות קרב ויעמוד
כשומר בלילות הקרים. אין אמא בעולם שלא הייתה
רוצה את בנה קרוב אליה, בטוח, צוחק. אז עד שיקום
צבא האימהות הדמיוני הזה שבראשי, אגהץ את מדיך
ואדאג לגרביים מחוממות עבורך. ועם כל האמת הזו,
הקשה, אני יודעת שיש אמת אחת ברורה, חזקה מהכל,
זו המעמידה אותנו באין ברירה, האמת היא, ילד שלי,
שעכשיו תורך!
טלי ורסנו- אייסמן
מכתב לרב”ט שחר לבנת,
מדריכת צלפים
שחר שלנו המדהימה,
בחרת חי”ר ואת משלמת מחיר.
בהצלחה בקורס קצינות -
אוהבים אותך, גאים בך ומתגעגעים
אמא אבא טל ניב רועי ואדר
מכתב לסמל ראשון, תבור בן שטרית
בן יקר שלנו,
לפני כשנתיים וחצי התגייסת לצה”ל ואני הצטרפתי
בעל כורחי לצבא האימהות המודאגות הערות בלילות.
כשנולדת, קיוויתי כמו כולם וייחלתי לשלום ולרווחה
בארצנו שיחסכו מאתנו את הקושי הבלתי נתפס לשלוח
את ילדינו לשלוש שנות שירות שמי יודע איך יסתיימו.
מהרגע שהתגייסת, ידעתי שזה הולך להיות קשה
ומתיש עבורך וגם עבורנו, אך לא ידעתי כמה נחת,
גאווה וסיפוק יתלוו לפחדים ולדאגות.
כל מי שמכיר אותך יודע שהצניעות, דרך הארץ, הנימוס
וטוב הלב שלך הם נר לרגלך, הרצינות והאחריות שלך
הם מה שאתה. לא התלוננת לרגע, לא קיטרת שקשה
לך, בשקט ובאיפוק שכל כך אופייניים לך, גייסת את כל
תכונותיך, יחד עם מוטיבציה ורצון לתרום לשירות קרבי
משמעותי ועשית חיל!
אתה לפני הישורת האחרונה של השירות, כשבכל שלב
ושלב במהלכו בלטת בתפקודך האיכותי ובתרומתך
הרבה ואת כולם סיימת בהצטיינות, ועתה, רגע לפני יום
של מדינת ישראל נתבשרנו כי נבחרת
68-
העצמאות ה
כמצטיין נשיא.
הלב מתרחב מגאווה ומאהבה, וכל מי שמכיר אותך
יודע, כי אין ראוי ממך!
גאים בך על אהבתך ועל תרומתך למדינה, יישר כוח
בן אהוב!
אמא- איילה, אבא- יואל, רון וטל בן שטרית
מכתב לעדי פינגלה
עדידוש שלנו!
רצינו לאחל לך ולשאר חיילי צה”ל וכוחות הביטחון,
שיהיה שירות מועיל ומאתגר, שתבצעו את המשימות
שלכם בהצלחה ותמיד תשובו בשלום! שתנצחו את
האויבים שלנו בכל קרב ותשמרו על המדינה היפה,
המוצלחת והטובה שלנו.
ולך עדינונת, נאמר שאנחנו מתגעגעים מהרגע שאת
יוצאת מהבית לבסיס וכל כך מאושרים כשאת חוזרת
וממלאת את הבית בשמחה ובאושר שכל כך מאפיינים
אותך! אנחנו בטוחים שאת תורמת רבות לביטחון
המדינה בתפקידך (שאין לנו מושג מהו בגלל כל
הסודיות במודיעין..), ושמחים שאת מאושרת שם. את
ממלאת אותנו בגאווה, כשאנו רואים את הרצינות שלך
בעבודה, את החברות והאהבה שאת נותנת ומקבלת
מחבריך, ואת הלב הגדול שלך ביחסך לזולת ולחיות,
או סתם כך כשאנחנו הולכים איתך ברחוב או במרכז
ורואים כמה את מוערכת ומדהימה.
אוהבים אותך מאוד!
אמא, אבא, שיר, עילי, רוני,
טלטול וכמובן - ג’וני (הכלב) פינגלה
ה ו ר י ם כ ו ת ב י ם ל ח י י ל / ת ש ל ה ם
מ י ל י ם מ ה –
12
293
גליון
אבן שהם