40 / 72
40
286
גליון
אבן שהם
משרדים
■
בתי כנסת
■
אמינות ואחריות
■
צוות מקצועי
■
ושפע ניסיון
נתי המבריק
ניקיון בניינים וחדרי מדרגות יוקרתיים ורגילים
נתי
053-3109233 / 22
בס"ד
האם הטענות של השרה מירי רגב בדבר
אפליה ואי השמעת שירים מהזאנר
המזרחי ברדיו מוצדקת בעיניך?
“לא, אנשים מאזינים לגלגל”צ וכנראה
שזה מה שטוב להם. הריגשי הזה של אמני
המוזיקה המזרחית הוא פאתטי בעיניי. במבחן
הזמן, השירים הטובים מושמעים ונשארים, מה
שטוב לא מתפספס. הטובים בזמר הים תיכוני
נשארים ו’דרך השלום’ הוא לא הסימפוניה
החמישית של בטהובן, אז בא לא נעשה מזה
יותר ממה שזה – כייף ושמייח וזהו”.
מה אתה אוהב לשמוע?
“בכל זאנר יש דברים שאני אוהב יותר או
פחות. כמוזיקאי אני מנגן הכל ומכיר הרבה
סגנונות. הפייבוריטים שלי בהאזנה הם כמובן
' שזו
70-'80
הרבה קלאסי, הרבה שנות ה
ילדותי והצלילים שמחזירים אותי למקומות
נוסטלגיים ואני אוהב לשמוע דברים מעניינים
וחדשים. בנגינה אני מנגן קלאסי ופופ
ואוהב לבצע יצירות בצורות שונות, לפי
האינטרפטציה שלי באותו היום”.
בשנה האחרונה ירון מלמד נגינה בפסנתר
בבית הספר למוזיקה ווירטאוז בשוהם. “אני מאוד
אוהב ללמד ומרגיש שבזה אני מחזיר טובה על כך
שזכיתי שהיו לי מורים מדהימים למוזיקה, בזכותם
הפכתי להיות מוזיקאי”. האם הוא מצפה מכל
תלמידיו להיות מוזיקאים לעתיד? “ממש לא. רק
הידע וההיכרות עם שפת המוזיקה היא משמעותית
ומתגמלת ומביאה הרבה אושר והנאה בחיים. לא
צריך להיות מקצוענים או לעבוד במוזיקה. זו דרך
ביטוי שהיא רווח טהור, הילדים לומדים את היסודות
הקלאסיים ואת הצד הרגיש של המוזיקה וזה תורם
להם המון”.
באולפן הביתי הוא ממשיך ליצור ולעבוד. סיים
עכשיו שלושה שירים חדשים שהפיק עבור עופר לוי,
עובד עם אישיות תקשורתית מפורסמת שמקליטה
מפגשים
12 ,
עכשיו שירים חדשים ועורך כיתות אמן
המיועדים למוזיקאים או אנשים שמעוניינים לעבוד
בתעשייה, בהן הוא מלמד הפקה, עבודה באולפן
ועיבוד מוזיקלי.
משלושת ילדיו, רק עדן הבכור ממשיך בכיוון
מוזיקלי. ירון עדיין אופטימי ומאמין שהשניים האחרים
יגיעו גם למוזיקה בהמשך. כרגע עדן בונה לעצמו
שם בתעשייה כמתופף מחונן. לאחרונה הופיעו
יחד בתוכנית "משפחה בהופעה", שם הפליאו
בעיבודים מודרניים ליצירות קלאסיות וגרפו
תשבחות והעפילו אל המקום השני. לא פשוט
להגיע למקום שני בתחרות שיש בה זמרים, עם
קטעים מוזיקליים בלבד והדבר רק מעיד על
האיכות בבחירות החומרים והביצוע. עבור ירון, זו
היתה תקופה טעונה במיוחד, אביו האהוב שכב
על ערש דווי בבית החולים ומנגד, הוא ובנו יצאו
להרפתקה מחברת ומקרבת. “זו היתה תקופה
קשה, הייתי קרוע רגשית, אבל אני שמח שהלכנו
לשם, כי זה מאוד חיזק את הקשר של עדן ושלי,
גם כאבא ובן וגם כיוצרים עצמאיים”.
מיהם הקולות המעניינים במוזיקה
הישראלית?
“אני מבדיל בין אמן מבצע לאמן יוצר. אני
מתחבר יותר לאמנים היוצרים. תמיד אהבתי את
ארכדי דוכין, ירמי קפלן, דנה ברגר. גם הרבה
ציירים גדולים ואמנים גדולים לא היו מוכרים
בזמנם, אני מאמין שהזמן יעשה להם טוב
וישאיר אותם בתודעה וזה התמורה שלהם, לא
כסף. זה העולם של היצירה”.
אז להיות מוזיקאי זה להיות בשליחות, כסף
לא יכול להיות המניע?
“זה נכון. עשיתי הרבה דברים שמושמעים מאוד
והעניין הכלכלי פחות משמעותי בהם. למשל,
אני המצאתי את הג’ינגל הידוע, “גל גל גל גלצ”
שמושמע אין ספור פעמים ביום, כל יום”.
בטח על כל פעם כזו, אתה מקבל תמלוגים?
“עשיתי את זה במסגרת שירות מילואים, אז לא,
אין כסף”.
עם ריטה
"האם צריך לתת למוזיקאים
קצבאות מיוחדות? בוא נאמר
שאם לצ’ייקובסקי לא היתה
הרוזנת הנדבנית שהחזיקה
אותו כלכלית, העולם לא היה
מקבל ממנו את מה שקיבל,
זו התשובה שלי"