45
גליון 562
אבן שהם
”מלחמה היא דבר מפחיד, אין ספק“
בבתי הספר, לעומת זאת, העבודה היתה בעיצומה והאנרגיות במגמת עלייה
מתמדת. ההכנות לפתיחת שנת הלימודים לחוצות ואינטנסיביות, הכל במטרה
להגיע ליום הגדול, 1 בספטמבר, באופן מיטבי.
ההיערכות השנה כללה את ההיבטים הלוגיסטיים הקשורים ב’מצב’ ואת
ההיבטים הערכיים הקשורים להתמודדות עם הילדים החוזרים מהחופשה
לאחר חודשיים של חשיפה לתכנים חדשותיים, התנסות במצבי חירום, חרדות
ופחדים.
”תרגול ירידה למקלט
בבית הספר תורם לתחושת
השליטה במצב של הילד.
כאשר ילד יודע מה הוא
אמור לעשות במצב חירום
ומה מצפים ממנו, זה
משמש כאלמנט מרגיע“.
היעד: בריאים בגופם ובנפשם,
המטרה: להיות שם בשבילם,
האמצעי: הערכות פדגוגית
“מלחמה היא דבר מפחיד, אין ספק”, אומרת הפסיכולוגית דפנה רענן כהן,
מרכזת המדרשה ללימודים גבוהים בפסיכולוגיה חינוכית של משרד החינוך,
“העובדה שהמלחמה פרצה בזמן החופש הגדול הביאה לכך שהילדים שלנו
נחשפו להרבה מאוד אינפורמציה באופן לא מבוקר ואכן יכולה להיות לכך
השפעה על ההבנה שלהם את המצב. עם זאת, אני לא צופה שילדי שוהם
יפגינו תופעות יוצאות דופן בהקשר הזה. יש משמעות לטווח הזמן שהילד חווה
את חווית המלחמה והעוצמה של הפחד. אין להשוות את ילדי הדרום עם ילדי
מרכז הארץ בהיבט זה. מה שהיה חסר לילדים בשוהם היא האפשרות להיות
בקבוצת עמיתים שווים ולחלוק איתם תחושות בגובה העיניים. רוב הילדים חוו
את החוויות עם המשפחה הקרובה וזה שונה מאשר בקבוצה של ילדים כמוך.
פתיחת השנה מאפשרת להם את הביטוי בקבוצת עמיתים וזה חשוב מאוד”.
אילו תופעות עלולות להיות לחרדתיות אצל ילדים?
“יש שונות גדולה בין ילדים, בדרך בה הם חווים ומעבדים חוויה. אצל חלק לא
נראה שום דבר משמעותי ואצל אחרים פתאום נגלה תופעות של חרדה . זה
תלוי באישיות ובחוויה שהם חוו באופן אישי. אם אנחנו ממשיכים את המצב של
הפסקת אש, אני מאמינה שהילדים יעברו את התקופה הזו ביתר קלות. כמובן
שאם נחזור למצב של אזעקות, נצטרך להתמודד עם תגובות שונות של ילדים
לסיטואציה”.




