44 / 80
44
גליון 562
אבן שהם
היעד: 1 בספטמבר,
המטרה: חוזרים לחופש,
האמצעי: מאפסנים את הילדים
במוסדות החינוך
זה היה אחד ’החופשים הגדולים’ הארוכים ביותר, המורכבים ביותר והמוזרים ביותר.
מאמצע חודש אוגוסט, חיכינו לפתיחת שנת הלימודים, כאילו הראשון בספטמבר
הוא תאריך היעד שבו הכל יסתדר ויבוא על מקומו בשלום: הילדים יחזרו סוף סוף
ללימודים, אנחנו נחזור לשגרה, ייתמו הלילות הלבנים ובעקבותיהם השינה עד
השעות המאוחרות של הבוקר ובעיקר, ברור - תסתיים המלחמה.
השבועות האחרונים של החופש עברו עלינו בניסיון לענות על השאלות החשובות -
האם יש לנו את כל הספרים והמחברות? האם קנינו כל מה שצריך? מי תהיה המורה
החדשה של הילד? ושאלת השאלות של שלהי החופש - מי נשאר בבית עם הילדים
מחר? בדיוק ברגע שבו הרגשנו שאנחנו מתפוצצים - לאט נזלנו מהחום, מהעייפות,
מההתשה ורק ייחלנו שיתחיל החופש שלנו, הגיע ה- 1 בספטמבר ונפתחה שנת
הלימודים.
’המצב‘
חוזרים
לבית
הספר
+
?
=
מ א ת ג א י ל י ש י ף