אבן שהם - המגזין של שהם וישוביי חבל מודיעין

גליון 562

אבן שהם

ורד ישראלי

מטפלת אינטגרטיבית

מפגשים חווייתיים, טכניקות לשיפור מיומנויות

למידה, פיתוח כוח הרצון, חשיבה חיובית,

תרגול לפיתוח המודעות ויכולת שליטה

עצמית, טכניקות מלוות בתנועה, מגע

ומשחק.

03-9791798 052-4232295

d i y - i @ z a h a v . n e t . i l

למעלה מעשר

שנות נסיון

בתחום

מטפלתבהתמודדותעם לקויותלמידה, מיומנויות

מוטוריות, כישורים חברתיים, ויסות חושי ורגשי

גם יכולה לכתוב בחזרה, 'הי, זה ממש לא נכון',

ולקבל אהדה ואז פתאום הגלגל מתהפך על מי

שרצה ללכלך אותה והיא זוכה לחיבוק של הסביבה

והחברים".

כמה מהסיקרט הוא סתם רשע טהור?

"מוקדם לדעת, אני מניח שסביב

ד"ר הסגל:

ה-%03, עם שינוי באוכלוסיית המשתמשים".

: "בקרב בני הנוער, אני מעריך שמעל %08 אחוז

האן

מההודעות של בני הנוער בסיקרט היו פוגעניות ואני

כולל בכך גם אמירות מיניות בוטות או קללות שלאו

דוקא מופנות לאדם מסוים".

הכתובת

הקיר על

יד על הלב, היית נותן לילדים שלך להתחבר

לסיקרט?

: "כן. זה גם לא תלוי בהורים, הילדים

ד"ר הסגל

עושים מה שהם רוצים. הסיקרט הראה לילדים

שהרשת יכולה להיות מסוכנת וזה לכשעצמו

לקח גדול מאוד וחשוב שהם ילמדו אותו. אנחנו

מלמדים את הילדים הרבה על הזהירות ברשת ועל

השימושים הנכונים בה והסיקרט באמת מכריח אותם

להתייצב מול הבעייתיות והסכנה ולהפעיל שיקול

דעת כדי לא להיפגע וכדי לא לפגוע".

: "אני ממש לא הייתי מאפשר את זה וממליץ

האן

לבני הנוער לברוח משם ומהרבה סיבות. הסיקרט

הוא סכין. במקום לקחת ולהכין איתו סלט, הנוער

משתמש בו לחתוך וורידים".

למה

הילד שלי

לא מספר לי?

מחקר שנערך בתחילת שנת 4102 במחלקה לחינוך

באוניברסיטת בר אילן לבקשת משרד החינוך בקרב

בני הנוער בישראל העלה כי %72 מתלמידי ישראל

היו קורבנות לאלימות ברשת. %71 דיווחו כי לקחו

חלק בהטרדה ברשת. ו-%64 מתוכם היו עדים

להטרדה של מישהו אחר ברשת.

המחקר מגלה גם כי רק כשליש ממקרי בריונות

מדווחים למבוגרים. "ההורים", אומר ד"ר הסגל,

"באופן הכי טבעי, שואלים תמיד את אותה השאלה

- 'מדוע הילד לא סיפר לי?'. ההורים כמובן רוצים

לדעת מה עובר על הבן או הבת ולגונן עליהם.

הילדים מצדם, מסתירים מההורים והדבר העצוב

בכל הסיפור הזה הוא, שדוקא בעניין הזה להורים

ולצוותי בתי הספר יש את היכולת לסייע ויש להם

כלים לעזור ואף להפסיק את ההטרדות הללו".

מה גורם לילדים להמנע משיתוף ההורים?

: "יש כמה סיבות לכך - ראשית, גיל

ד"ר הסגל

ההתבגרות הוא גם גיל של הסתגרות והסתרה וזה

מאפיין בני נוער רבים. נוסף על כך, ילדים יכולים

להרגיש חסרי אונים ופוחדים להתפס כחלשים או

כמלשינים שרצים ומספרים להורים. ילדים יכולים

לחשוש מתגובת הילד שהציק להם, אם יוודע

שהם הלשינו עליו. חווית ההשפלה שהם עוברים

ברשתות היא איומה והנטייה הטבעית היא להסתיר

את ההשפלה, בין אם הדברים שנכתבו שם נכונים

ובין אם שקריים לחלוטין. צריך לקחת בחשבון שבני

נוער יכולים לחשוש שהמבוגרים ישפטו אותם או

יענישו אותם. אני מסביר להורים שחווית ההטרדה

ברשת מביאה לתחושה איומה של בידוד חברתי וזה

עלול לגרום לילדכם לשייך את הבידוד הזה וחוסר

האיכפתיות גם ממכם. נפשם של המתבגרים שונה

מנפש המבוגרים, זאת צריך לזכור תמיד. ילדים

שהוטרדו יכולים להרגיש מבודדים מבחינה חברתי.

הם עלולים להרגיש שאף אחד לא יגלה אכפתיות או

הבנה כלפיהם".

אלו טיפים אפשר לתת להורים כדי לעודד ולהביא

את ילדיהם לשתף אותם במקרים בהם הם

נפגעים או פוגעים באחרים ברשת?

"להורים אני מציע להיות מעורבים, כמו בכל

האן:

תחום בחיים עם הילד. האינטראקציות החברתיות

עברו לרשת ולכן כמו שההורה מלווה את הילד

שלו בחיים, שילווה אותו ברשת. לשאול- גם אם

התשובה שנקבל היא "תפסיקו לחפור!", עדיין, הילד

יידע שאנחנו מעורבים וכשצריך - לעשות שימוש

להגביל, להיכנס, לבדוק ואם אין

בסמכות הורית.

ברירה ומזהים סימני מצוקה אפשר לפנות לאנשי

מקצוע ולהתקין אמצעי בקרה על הפלאפונים. אני

אומר להורים, כמו שלא תתנו לילד מפתח לרכב בלי

שאתם יודעים עם מי ואיך הוא נוהג, אל תתנו להם

סמאטפון בלי לדעת איזה שימושים הם עושים בו".

"אני מאמין שהבסיס הוא בחינוך של

ד"ר הסגל:

ההורים. הורים צריכים ללמד את ילדיהם המתבגרים

על הערך של כבוד האדם מול חופש הביטוי, לתת

להם מסגרת מוסרית וערכית וסדרי עדיפויות, זו

מלאכת ההורות. חשוב להעביר מסרים ברורים

ועם זאת, לאפשר להם תקשורת כנה ופתוחה ולא

שופטת. לא להתעצבן, לא לרדת על אותו נער או

נערה אלא לסייע להם ריגשית ופיזית ולתת לו או

לה את התחושה, שיש מי שעוזר ומטפל בהם, כי

אחרי הכל, למרות שהם עושים דברים של מבוגרים,

הם עדיין ילדים. חשוב שההורים לא ינסו להגיע

לחקר האמת ברגעי המשבר, אלא לחזק את ילדיהם

בהתמודדות. כמו בתאונה, יש להרחיק מהזירה,

לחזק ולדווח".

אומרים ש....

שמועות שמועות שמועות

פחות משלושה ימים לאחר שנחטפו שלושת הנערים

גלעד שער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח הי"ד, נפוצה

'ידיעה' בוואטסאפ, כאילו השלושה שוחררו במבצע

צבאי. ההודעה נוסחה באופן משכנע, כללה פרטים

רבים ונחתמה בשמו של דובר צה"ל. ההודעה עברה

במהירות שיא, חברים ומכרים התאספו סביב ביתם

של החטופים ודמעות שמחה והקלה בעיניהם.

האירוע הזה מהווה דוגמא מצמררת וקשה לשמועות

שעוברות בוואטסאפ והנזק הרב שהן עלולות לגרום.

מחקר שנערך על ידי איגוד האינטרנט הישראלי

לאחרונה מעלה, כי %08 מהאנשים אינם מאמינים

לשמועות השונות שהם מקבלים בוואטסאפ ועם

זאת, %06 מהם יפיצו את ההודעה הלאה. מדוע?

האן: "הסיקרט הוא

כמו סכין - במקום

לקחת ולהכין

איתו סלט, הנוער

משתמש בו לחתוך

וורידים"

שמועות קשות. גלעד שער, נפתלי פרנקל ואייל

יפרח הי"ד