40 / 88
40
גליון 652
אבן שהם
“התקשרתי למפיקה, אמרתי לה שראינו
אלינור:
פרק בתוכנית מאנגליה ועוד לפני שהספקתי לומר
עוד מילה, היא קפצה, “לא, לא! זה ממש לא דומה
ולא קרוב!”, היא הרגיעה אותי ואמרה שאין מצב
שבישראל תהיה חשיפה ואפילו מינימאלית או פגיעה
כלשהי בפרטיות. בנוסף, כחלק מהחוזה, היא אמרה
לי, המצולמים מאשרים את הקטעים בהשתתפותם
וללא אישורם, הם לא ישודרו. זה הרגיע אותנו ונתנו
את הסכמתנו”.
“ההבטחה, ששמורה לנו הזכות לאשר את
איתמר:
הפרק לשידור, היא שהרגיעה. לפי מה שידוע לי, הם
ראיינו וצילמו סדר גודל של 07 זוגות ומן הסתם לא
כל לידה תכנס לשידור. אני מניח שלידה שהסתבכה
לא תכנס לשידור ויש זוגות שבטח הרגישו שהם
יצאו לא טוב או שצדדים פחות נעימים שלהם
נחשפו. מזה לא חששתי, כי מה שיוצר זוגיות טובה
ובריאה זו החברות בין הזוגות וזה מה שרואים שם,
אי אפשר לזייף. זה מצטלם טוב כי זה אמיתי”.
מלבד הפרק בהשתתפותכם,
ראיתם את התוכנית?
“אני לא. בסופו של דבר, אם לא הייתי
איתמר:
משתתף בתוכנית, אני לא מאמין שהייתי רואה
אותה”.
“ראינו את הפרק הראשון ואת הפרק השני
אלינור:
שבו אנחנו השתתפנו. שאר הפרקים מוקלטים
אצלי, אבל עדיין לא הספקתי לראות. החוויה היתה
טובה, היו לנו חששות איך זה ייצא אבל צוות
ההפקה היה מקסים והיה מאוד זמין ותומך ובסך
הכל, למרות ששעות ארוכות נדחסו לדקות ספורות,
ראינו את העריכה שהיתה נכונה ולא מעוותת ולא
מוקצנת. בכלל, אני חושבת שרוב הזוגות שהיו שם,
היו מרגשים מאוד. דוקא אנחנו לא היינו מרגשים
לדעתי”.
כמה מניפולציות עשו בעריכה בסופו של דבר?
“יש קטע שבו אני צורחת בטירוף. זה היה
אלינור:
ממש כשהתינוקת יצאה והכאבים היו עזים. בתוכנית,
רואים אותי צורחת ואחר כך רואים את האישה
השנייה שהופיעה בתוכנית, זו עם התאומים, שומעת
אותי צורחת והם גם מדברים על זה שאישה בחדר
הסמוך יולדת. הכל טוב ויפה, רק שאני ילדתי כמה
ימים אחריה והצרחות שהיא שמעה, לא היו שלי”.
“המון אנשים צחקו עלי שהתעקשתי לצאת
איתמר:
לאכול. ‘מה הלחץ באמצע הלידה?’ מי שרואה את
התוכנית באמת לא מבין איך אי אפשר להתאפק כמה
דקות, אבל זה היה אחרי כמה שעות טובות בחדר
לידה וגוועתי ברעב כבר. כשדוחסים כמה שעות לכמה
דקות ועוד עורכים אותן, אז זה מה שקורה”.
“אתה באמת היית רעב אחרי כמה דקות”.
אלינור:
“אני נשבע, זה היה אחרי כמה שעות
איתמר:
טובות”.
“נו, נגיד”.
אלינור:
עד כמה באמת הייתם אתם אותנטיים בהתנהגות
שלכם? לא יכול להיות שהנוכחות של המצלמות
לא משפיעה על ההתנהגות שלכם.
"החוויה של הלידה היא כל כך עוצמתית,
אלינור:
שאי אפשר לזייף. איתמר ליווה אותי בחדר הלידה
בדיוק כמו בבית, בתמיכה מוחלטת וסבלנות אין קץ
ותאמיני לי (צוחקת), היתה נדרשת הרבה סבלנות!"
“הרגע היחיד שהיה לא אותנטי והרגשתי
איתמר:
שהוא מבויים היה הקטע שבו הגענו לבית החולים.
היינו צריכים להודיע להפקה שאנחנו מגיעים והם
חיכו לנו בכניסה וחיברו אותנו למיקרופונים ואז היינו
צריכים לחזור לכניסה, כדי שיוכלו לצלם אותנו
מגיעים. מעבר לזה, שכחנו בכלל שמצלמים אותנו”.
“צריך להבין, שאין צוות צילום שנוכח
אלינור:
בחדר. יש בחדרים מספר מצלמות שקבועות בקירות
ומצלמות. אחרי כמה דקות, בסיטואציה כזו של
לידה, כאבים, צירים, עייפות וכל הנלווה, שוכחים
בקלות מקיומן ופשוט מתנהגים הכי טבעי”.
אתם באמת חושבים שהחוויה של הלידה לא
היתה שונה בגלל הנוכחות של המצלמות?
“ממש כך. אני אגיד לך יותר מזה, אחרי
אלינור:
התוכנית ראיתי טוקבקים שהתייחסו אליה. אנשים
כתבו שם דברים כמו, “ברור שהאחיות עושות מסאז
ליולדות- הרי מצלמים אותן”. חשוב לי מאוד לומר,
שהאותנטיות היא לא רק מהצד שלנו, אלא גם בצד
של הצוות כולו- רופאים ואחיות. הרי ילדתי בעבר
בבלינסון ואני אומרת באחריות, שלא היה כאן יחס
שונה ואחר בגלל הנוכחות של המצלמות. גם בלידה
הקודמת שלי קיבלתי יחס מדהים, מסאז ועידודים
מהצוות. הפירגון לבית החולים הוא חלק משמעותי
בתוכנית הזו, אבל כבעלת ניסיון אני יכולה לומר חד
משמעית, שהפירגון הזה מגיע להם וזו היתה אחת
הסיבות להסכמה שלנו להשתתף בפרויקט”.
הודעתם למשפחה ולחברים שתופיעו בתוכנית?
“לא ממש. היו בני משפחה קרובים
איתמר:
ביותר, שראו אותנו בפרומואים לתוכנית והתקשרו
בהתרגשות לבשר לנו שנהיה בטלויזיה, כאילו לא
ידענו”.
“אני סיפרתי לחברות הקרובות שלי. אבל
אלינור:
רוב החברים והמשפחה הופתעו. בזמן השידור של
התוכנית, הטלפון צילצל בלי הפסקה, כל מי שמכיר
אותנו התקשר, “אתם בטלויזיה!”.
מה לגבי יהונתן, בכל זאת, כבר ילד גדול?
“ליהונתן סיפרתי, לאחר הלידה, שצילמו את
אלינור:
אמא בלידה של אביגיל. לפני השידור, הזמינו אותנו
לראות ולאשר את הפרק הערוך, אז לקחנו גם אותו
איתנו. הוא התרגש ושמח מאוד וכשראיינו אותנו גם
שם, הוא שיתף פעולה. כשהפרק שודר, קראתי לו
לבוא לראות איתנו. הוא זיהה שזה הפרק שהוא כבר
ראה ודי איבד עניין”.
מה לגבי תגובות ברחוב ביום שאחרי, היה מי
שזיהה אתכם?
“הייתי בטוחה שלא יזהו, גם מפני שבתוכנית
אלינור:
הייתי בשיא ההיריון וכשהיא שודרה הייתי כבר כמה
חודשים אחרי, וגם בגלל שמאז ההיריון, צבעתי את
השיער וחשבתי שאין מצב שיזהו אותי. אבל שבוע
אחרי השידור, הייתי במרכז המסחרי בחנות נעליים
וניגשה אלי מישהי שזיהתה אותי והתחילה לדבר
איתי על התוכנית. משם המשכתי לסופרפארם, כדי
לגלות שאותה אישה הולכת בעקבותי וגם שם פנו
אלי נשים שזיהו אותי, הקיפו אותי ושאלו הרבה
שאלות”.
“אני הלכתי במרכז המסחרי, בערך
איתמר:
שבוע אחרי השידור, ולבשתי את אותם המכנסיים
שלבשתי בתוכנית. איש אחד זרק לי, “לא מחליפים
בגדים? “, האמת, הייתי בשוק”.
“אחרי התוכנית, הרבה שאלו אותי, למה כל
אלינור:
כך כאב לי, שהרי הייתי עם אפידורל? התשובה היא,
שהזריקו לי מנה אחת והייתי אמורה להגביר לבד
את המינון, אבל משום מה, לא מצאתי את המתקן
שמאפשר את השליטה במינון ולמעשה, עד שהגענו
ללידה, האפידורל כבר לא השפיע עלי והרגשתי את
צירי הלחץ בצורה היסטרית. בכל מקרה, עכשיו כבר
לא מזהים”.
“השבוע, לקוח כתב לי במייל, “עשית
איתמר:
הסבה?”, אז אני מניח שיש עדיין מי שמזהה אבל
תהילת עולם חולפת במהרה וזה בסדר גמור”.
איתמר:
"מה שיוצר זוגיות
טובה ובריאה זו
החברות בין הזוגות
וזה מה שרואים שם,
אי אפשר לזייף. זה
מצטלם טוב כי זה
אמיתי”.
משבר הרעב:
"אז מה, כאילו אין מצב
להביא איזה טוסט?"
מתוך התוכנית:
"אף על פי שזאת לידה שלישית
דווקא הניסיון לימד אותי"
"ממי! -מה?
וחוץ מזה לא אכלתי!
אכלתי, זרקתי חצי פיתה"
"אז מה? סגרנו על הטוסט?"
לבסוף הרגע לו חיכו:
"תראי איזו ילדה מקסימה"