אבן שהם - גליון 245

28 / 68

גרף דפוס
גרף הדפסות משי ואופסט
ביצוע כל סוגי עבודות הדפוס
לתושבי שהם שרות עד הבית
הדפסה • הפקה• עיצוב
רח‘ המשביר 21 ז‘ א.ת.חולון
טל. 0613955-30 פקס. 4191055-30
גרף הדפסות משי ואופסט בע“מ
בס“ד
דפוס דיגיטלי ואופסט:
פליירים, חוברות,
קטלוגים, מדבקות,
הזמנות לארועים ועוד....
הדפסות משי:
על כל סוגי החומר
PVC מדבקות
מגנטים, שלטים ועוד
הדפסת סובלימציה:
על כל סוגי החומר
פחים + מפוליאסטר
ומוצרי פרסום
E-mail:graph@graph.co.il
משקאות משקרים (זו לא טעות כתיב)
מאת מ ו ק י ה ד ר
המשקאות האלכוהוליים הצלולים כמו
מים, ערק, ווודקה התייקרו פי שלוש.
המשקאות החומים כמו ויסקי וקוניאק
דווקא הוזלו. האם החלטות האוצר
נקבעות רק משיקולים כלכליים, או ששוב דופקים
את המזרחיים שותי הערק והרוסים שותי הווודקה
ומעדיפים את האנגלוסקסים שותי הוויסקי? האם
ייצאו ההמונים לרחובות במחאה עממית כמו
מחאת הקוטג’, או שאחוזי הפשיעה יעלו כי הערק
והווודקה יהפכו ליקרי מציאות ומטרה לשודדים
כמו בתקופת היובש בשיקגו כשגנגסטרים שדדו
משאיות עמוסות באלכוהול במטחי יריות? נחכה
ונראה.
בינתיים זה מזכיר לי סיפור
מצחיק רווי אלכוהול שקרה לי
באוסטרליה הרחוקה.
כשליח העלייה של הסוכנות
היהודית באוסטרליה בשנת
0991, טיפלתי במאות מועמדים
לעליה, כשאני מדלג בין מלבורן
וסידני ומראיין מועמדים לעליה
במשרדי הקהילה היהודית
(יחסית לגודל האוכלסיה היהודית
ביבשת הרחוקה, מספר העולים
מאוסטרליה לישראל היה הגבוה
ביותר מכל ארצות המערב).
“אפשר להכניס את המרואיין
הבא?” שאלה לינדה המזכירה
היעילה בסידני. “כן”, עניתי
ולמשרד הצר נכנס גבר עגלגל עם כרס של נהג
מונית, שרק אחר כך התברר לי שזה מקצועו,
עם פרצוף זועם שבישר לי שזו לא הולכת להיות
פגישה רגילה.
“איך אפשר לעזור לאדוני, אתה מעוניין לעלות
לישראל?” , שאלתי. “לא”, הוא ענה במבטא רוסי,
“אני הגעתי למשרדך בגלל בוריס שאתה שלחת
אותו לישראל לפני שבוע”.
זכרתי את בוריס, גבר נאה בשנות ה-04, לבוש
היטב בחליפה קצת מיושנת ונושא איתו תיק ג’ימס
בונד ישן מלא מסמכים, שהופיע במשרדי הסוכנות
בסידני לפני כמה שבועות. הוא יצא מרוסיה כאשר
נפתחה הדרך ליהודים להגר, אבל בוריס לא היה
ציוני, ובמקום להגיע לישראל טס לאוסטרליה
כתייר בתקווה לקבל ויזה ולהישאר בארץ
העשירה. אפילו בוריס, שידע לדבר אנגלית לא
רעה ולעשות רושם של אדם משכיל, לא הצליח
לכופף את חוקי ההגירה הנוקשים באוסטרליה,
שקובעים שתייר יחזור לארץ מוצאו ורק שם יגיש
בקשה להגירה, לכן כאשר פג תוקף אשרת התייר
התעורר בו לפתע הרגש הציוני ודרש שאשלח
אותו מיד לארץ כעולה חדש (כולל כרטיס טיסה
שהסוכנות מימנה ב- 0051 דולר).
לא נותרו לי הרבה ברירות. לפי הוראות הסוכנות
יהודית, מי שיצא מרוסיה זכאי לעלות לישראל
במשך שנתיים מיום צאתו, מכל מקום בעולם
ושיעלה כמה שיעלה! לכן, שלחתי את מסמכיו
לדסק בירושלים וקבלתי אישור לממן את נסיעתו.
רכשנו כרטיס טיסה והזמנו עבורו מקום במרכז
קליטה. יופי, עוד עולה נוסף לסטטיסטיקה
השנתית של עליה מאוסטרליה.
“כן , אני זוכר את בוריס. אולי שמעת איך הקליטה
בישראל? אולי אתה גם רוצה לעלות בעקבותיו?”
“לא”, התפרץ הבחור בזעם, “אני רוצה שהסוכנות
תפצה אותי ב- 052 דולר”.
שמעתי כבר הרבה בקשות מוזרות במשך שלש
שנות שליחות העלייה, כמו האוסטרלית שנכנסה
להריון מתרמילאי ישראלי ורוצה ללדת בכותל כי
היא בטוחה שהילד שברחמה הוא המשיח, אבל
על פיצוי כספי מהסוכנות עדיין לא שמעתי.
“בוריס התנחל בביתי כמה חודשים, בזמן שניסה
לתחמן את שלטונות ההגירה האוסטרלים. אנחנו
מכירים מאז שהינו שכנים במוסקבה ולא יכולתי
לסרב לו” פתח נהג המונית בסיפורו.
“כאשר סוף סוף שלחת אותו לישראל ונפטרתי
מעונשו הרגשתי צורך לחגוג, ניגשתי לארון
המשקאות בבית, אתה יודע אנחנו הרוסים
אוהבים שתמיד יהיה כמה בקבוקי משקה תחת
הישג ידנו“, הסביר נהג המונית. “אז פתחתי
בקבוק ווודקה ומזגתי לי כוסית מלאה והופ ישר
לגרון, מה זה? צעקתי, במקום וודקה הבקבוק היה
מלא מים. חשבתי, מה קרה, אולי טעות? פתחתי
עוד בקבוק וודקה צלולה ושוב מים זכים יוצאים
מהבקבוק במקום ווודקה, בבקבוק השלישי כבר
הבנתי מה קרה - בוריס שהתנחל
בביתי שתה את כל הווודקה ומילא
את הבקבוקים במים כדי שלא
ארגיש. כמובן שרתחתי! אני קורע
את עצמי כנהג מונית ברחבי סידני
והוא שותה על חשבוני ועוד מסתיר
את הפשע במשך חודשים! כדי
להתנחם פתחתי בקבוק וויסקי, נו
אני כבר כמה שנים טובות אוסטרלי
וצריך להתרגל לטעם המקומי,
ושוב הפתעה, מהבקבוק נשפך
תה בצבע של ויסקי. בקיצור הנוכל
שתה לי את כל מלאי המשקאות
ואני דורש שהסוכנות תחזיר לי מיד
את הכסף עבור כל מה שבוריס
שתה אצלי!“.
הדרישה החצופה הצחיקה אותי,
אבל הנימוס מחייב, ואמרתי שאעביר את הבעיה
לארץ שם ידונו בה בכובד ראש.
שלחתי פקס בסגנון מבודח לדסק בארץ , והצעתי
שיעדכנו את תקציב הסוכנות לאור הדרישה
החדשה מסידני אוסטרליה. הייתי בטוח שיתגלגלו
מצחוק בירושלים, במקום זה קבלתי פקס נזיפה
חמור, “איזה מין נוכל שלחת לנו!?”. התברר שאותו
בוריס הגיע לארץ לקח את סל הקליטה והמשיך
לגרמניה וגם שם עקץ את הקהילה היהודית.
למדתי לקח, תמיד תזכור את הפתגם הידוע
ש”אדם ניכר בכוסו, כיסו, וכעסו” ואם אתם
מארחים אדם שאוהב את כוסו מלאה תמיד,
תבדקו לעיתים את בר המשקאות פן תישארו
גם אתם רק עם מים ותה. ואז אפילו הסוכנות
היהודית לא תושיע.
לתג ובות:
28 גליון 542 אבן שהם