45 / 68
91 למרץ. שני נערים (נערים.. ילדים, בני 41 ו-51) מטפסים על סככה
בגן שעשועים. קשיש, בן שמונים, ניצול שואה, ניגש אליהם. ממליץ להם
שלא יטפסו על הסככה פן היא תשבר והם יפלו ויפצעו. שני הילדים
כנראה לא אהבו שמישהו בחוצפתו הרבה דואג לשלומם. הם הכניסו לו
אגרופים. הוא איבד את ההכרה. אבל זה לא הספיק להם. הם המשיכו,
בעטו, שברו לו את עצם הירך. הוא אושפז לשבועיים.
03 למרץ. כמה ילדים מפרקים ספסלים ציבוריים. פשוט עוקרים קרש-
קרש ומכניסים לעגלת סופרמרקט. קשיש, בן שבעים ותשע, ניצול
שואה, ניגש אליהם. ביקש מהם שלא יפרקו את הספסלים שהוא וחבריו
נוהגים לשבת עליהם. הוא החל להוציא את הקרשים, להרכיב בחזרה.
הילדים קראו לאבא שהושיב את הקשיש ונתן לו מכות, בכל הפנים,
במיוחד באף- שהתנפח ודימם. הוא התעלף ופונה לבית החולים.
שני המקרים הללו התרחשו סמוך מידי ואף אחד לא הרים קול צעקה.
לפני יומיים ציינו את יום הזיכרון לשואה ולגבורה. והנה, כאילו ביקום
מקביל אבל ממש פה, שני קשישים- במקרה גם ניצולי שואה- הותקפו.
בגלל שטויות. מה קורה כאן? מה קורה לאזרחים, למדינה הזאת, שקמה
מחורבות השואה ומרדיפות של אלפיים שנות גלות? למה מקרי אלימות
כאלו- ובלי קשר לכך שהם ניצולי שואה. ובלי קשר אפילו לכך שהם
קשישים, או מבוגרים. דבר ראשון, הם בני אדם- למה מקרי אלימות
כאלו מתרחשים פה? ובמיוחד בחברה הישראלית-יהודית למודת גלי
אלימות ופרעות, שיודעת טוב מאוד מה זה להיות בצד החוטף- למה
כאן זה מתרחש? ואולי אלו רק תוצרים של תהליך ארוך ומורכב הרבה
יותר: השיח האלים, תרבות הדיון שנכחדת לאיטה...
שני האירועים האלו שציינתי בהתחלה פשוט צבטו לי את הלב. אירועים
כאלו צועקים “דרשני!” הם מפנים אותנו, בתור חברה, לעשות בדק בית.
אירועים כאלו לא קורים סתם. הם רק התוצרת של תהליך עמוק ומגעיל
שקורה בחברה הישראלית ודורש סירוס יסודי ומקיף.
יום העצמאות מעבר לפינה. אני מאחלת למדינה היפה שלנו שנצליח
להיפטר מהנגע הזה. בסך הכול, לאנשים פה יש לב זהב. אני מאמינה
שעם כוח רצון ופתיחות אנחנו נצליח.
חג עצמאות שמח
כמו שהבטחתי בפעם הקודמת, היום אתן טיפים בנושא
החשמל. החשמל הוא גורם חשוב מאוד בחיינו.
הכמויות הגדולות שאנו צורכים משפיעות מאוד על
כדה”א לרעה, למרות שדרגת זיהום חומרי הגלם
של החשמל- פחם או גז - איננה גבוהה במיוחד.
הפחם מזהם את האוויר יותר מהגז, אך השימוש
בגז מוגבל משום שהוא הולך ונעלם... כל זיהום
האוויר הזה גורם לגדילת חור האוזון והאצת אפקט
החממה (אחד הגורמים העיקריים להתחממות כדור
הארץ). לכן, חשוב מאוד לנקוט בכמה שיותר אמצעים בכדי
לחסוך בחשמל. הרבה פעמים אנחנו יכולים לחסוך בדרכים כל כך
פשוטות שלא יפריעו לאורח חיינו כלל וכלל: הרבה פעמים אנחנו אפילו לא שמים
לב כמה אורות דולקים בבית ללא שימוש! פשוט צריך מידי פעם לעבור ולכבות
אותם, או לא להדליק מלכתחילה...
אצלנו בבית יש נורות פלורוסנט במקום חלק מהנורות הרגילות. נורות הפלורוסנט
ידועות בכך שהן צורכות פחות חשמל וכדאי להשאיר אותן דולקות זמן רב ולא
לכבותן מיד. לכן, הן טובות במקומות כמו המטבח או הסלון שם האור דולק למשך
זמן ממושך. לא להשאיר את המקרר פתוח סתם.
כיבוי המחשב הצורך אנרגיה רבה... לכן, כדאי שלא לכבות אותו לגמרי ולשים
על מצב שינה, אלא אם לא משתמשים בו יותר מיממה ואז כדאי באמת לכבותו.
ולבסוף, לקראת ימות הקיץ החמים כדאי להשתמש במאוורר במקום מזגן, זה
חסכוני יותר ובמיוחד אם המזגן פועל בכל הבית... ואם כבר מזגן, אז על 52
מעלות אין סוף לטיפים ולעצות שאפשר לתת בנושא החשמל, אבל השתדלתי
לכתוב את הטיפים הפשוטים ביותר שגם אנחנו, הנוער, נוכל ליישם. מי שמתעניין
ורוצה למצוא עוד טיפים ועצות, יכול למצוא באתר של “חברת החשמל”.
לסיום, הייתי ממליצה לכל המשפחות להשתתף בתחרות חיסכון בחשמל
שהייתה בקיץ שעבר (ובתקווה שתהיה גם השנה) ש”חברת החשמל”
מפעילה. שם מקבלים גם טיפים וגם הנחה על חשבון החשמל אם עומדים
בקריטריונים. אני חושבת שזו יוזמה מבורכת שהייתה צריכה להתרחש מזמן...
מקווה שלכולנו יהיה קיץ שקט, ללא הפסקות חשמל ונעים בהחלט .
גם השנה לאחר הכנות רבות יצאו לדרך טיולי פסח בשבט עמית. בטיול
השבטי לקחו חלק כיתות ד’-ה’-ו’ ובטיולים ההנהגתיים לקחו חלק כיתות ז’-
ח’-ט’. כיתות ו’ יצאו לטיול השבטי שנמשך שלושה ימים ויום לאחר יציאתם
הצטרפו כיתות ד’-ה’ לטיול השבטי ליומיים נוספים בהם הלכו במסלולים
מאתגרים וישנו בשטחבאוהלים. ביוםהראשון לאחרמפגשהחניכיםבמגרש
הדשא בשוהם יצאו האוטובוסים מלווים בחניכים ומדריכים מרוגשים לדרך,
הם טיילו במסלול יעלים וכאשר סיימו אותו הגיעו החניכים לחניון מצדה שם
חיכה להם המאהל של כיתות ו’ וארוחה חמה שיצאה “מהמטבח של רינה”
בהכנתה של רינה וסיירת ההורים של שבט עמית. ביום השני קמו החניכים
ויצאו לכבוש את מצדה. הם עלו דרך הסוללה ובפסגת המצדה נערך טקס
שבטי לסיכום הטיול. בסופו של הטקס ירדו כיתות ד’ דרך הסוללה וכיתות
ה’-ו’ דרך שביל הנחש. במהלך הטיול המדריכים שמו דגש על נושא הגבורה
בעקבות סיפור המצדה, הטיול היה מוצלח מאוד חניכים ומדריכים חזרו
מחויכים חזרה לשוהם.
בנוסף, בטיוליםההנהגתייםשל התנועה לקחו חלק כיתות ז’-ח’-ט’, החניכים
יצאו לטיולים שונים בהם השתתפו שבטים רבים. הטיולים ההנהגתיים
עוזרים לחניכים לפתח קשרים עם שבטים ועם חניכים ממקומות
שונים. הטיולים מעודדים בקרב החניכים זיקה לשבט, ליישוב ולגדוד.
במהלך הטיול כיתות ז’ יצאו “לחותרים ברמה” טיול הנערך 3 ימים במהלכו
החניכים טיילו ברמת הגולן, שני גדודי ז’ אשר זהו טיול ראשון שלהם
בהנהגה הכירו חניכים בני גילם ממקומות שונים ולמדו להכיר את ההנהגה.
כיתות ח’ יצאו לטיול “מים אל ים” טיול הנערך 4 ימים במהלכו החניכים
טיילו בגליל העליון, הם התחילו בים התיכון ובמשך 4 ימי הליכה בסופו
הגיעו לכינרת. בטיול זה גדוד ח’ הראה את זיקתו לשבט ע”י מורל
גבוה שהיה במשך כל הטיול וחיוך שתמיד היה לחניכים על הפנים.
כיתות ט’ יצאו לטיול “אתגר” הנערך 4 ימים במהלכו החניכים טיילו בכרמל,
בו הם סחבו את כל הציוד שלהם על גבם במהלך המסלולים הקשים
והמאתגרים.
ללא מילים
מאת נועה שטרן
מאת נועה שטרן
)
4
(
סביבה איכותית יותר
מאת ענבל הולצבלט
פסח בשבט עמית
ביום שני ה - 31.2.81
התקיים ערב סיום המחזור
הראשון של קורס קולנוער
בשוהם.
בערב שהתקיים ביחידת
הנוער נכחו הורים וחברים
של המשתתפים והוא כלל
הצגת סרטון הגמר וקבלת
תעודות סיום קורס.
קורס הקולנוער, שנבנה בשיתוף מרכז שרון ישראל ויחידת הנוער
נמשך שלושה חודשים וכלל למידה מקצועית על טכניקות צילום, ציוד
מקצועי, כתיבה, בימוי ומשחק לצד שיח קבוצתי חברתי בין משתתפיו.
הסרטון סיום שאותו כתבו, ביימו, צילמו ושיחקו נקרא “חברות במבחן”
ועוסק בהתמודדות קבוצת חברים עם מנהיג שלילי בקבוצה.
בסיכום שנערך עם בני נוער נאמר שהקורס היה מאוד מעשיר, חוויתי
ומשמעותי לחברי הקבוצה ומצפים כבר לקורסי המשך.
ערב סיום
קורס קולנוער
45
גליון 142
אבן שהם