44 / 68
מספיק רק לומר את המילה “פורים”, וכבר שלל זיכרונות מציפים
אותי: חמש עשרה תחפושותשונות, שאת חלקן הגדול הייתי מעדיפה
לשכוח (תות, מלכת התותים, ואל תשאלו למה - תות המשאלות),
אוזני המן ביתיות שיוצאות מהתנור ממתקים, צלופנים ושלל סרטים
פזורים בכל הבית וכמובן, הסצנה האלמותית שחזרה על עצמה כל
שנה- אבא מתגנב בזמן שהוא חושב שאימא לא רואה כדי לגנוב את
כל ה’בננית’ וה’תותית’ ממשלוחי המנות ואת אימא נאנחת ומלמלת:
“אבל אם אתה אוכל זבל, לפחות שיהיה זבל איכותי..”
אבל לפני כל המקרים האלה, המילה הראשונה שצצה היא ליצן. וגם
אם נתעלם לרגע מהעובדה שהפעולה האהובה עליי היא לצחוק,
עדיין רוב האנשים אוהבים ליצנים ללא קשר לפעילויות שעות הפנאי
שלהם. הליצנים מסמלים שמחה, ילדותיות, תמימות- כל דבר יפה
שיש בעולם. הם לא כפופים לאופנה וליופי- להפך, הם צוחקים
עליה- גרביים עד הברך? בכיף. שער ירוק זרחני וכבשתי? ברוך הבא.
אף גדול ואדום? בכבוד!
הליצנים מביאים שמחה לכל מקום שהם הולכים. ומי לא אוהב
להיות שמח?
אבל, אם נודה באמת, לא כל כך קשה לגרום לחבורת זאטוטים
לשמוח מליצן. הרי לרוב באותו אירוע יש גם עוגה וממתקים, וזה
בערך המתכון לגרום לילד קטן להיות מאושר.
אבל ילדים- ואפילו מבוגרים וקשישים- שמאושפזים בבית חולים,
קשה לשמח. הם נמצאים במצב עגום, מסביבם שלל רופאים
שמדברים על עובדות יבשות, והם זקוקים לקצת הפוגה מכל הלבן-
לבן הזה- אך לרוב, לצערי הרב, אין להם אפשרות לצאת החוצה.
זה היה החלום שלי. לשמח ילדים כאלה. נרשמתי לקורס ליצנות
רפואית ואני נהנית מכל רגע. אחרי שראינו את הסרט על מייסד
הליצנות הרפואית “פאץ’ אדמס” הרגשתי גם תחושת שליחות. יש
סיפוק אדיר מהמבט החצי-מעריץ-חצי-צוחק שילדים תולים בך,
ומהחיוך הרחב שהם מעניקים לך אחרי קבלת הבלון. אני מקווה
שאזכה לשמח עוד ילדים ומבוגרים שזקוקים לכך, ואני רוצה
ברשותכם לנצל את הבמה ולהודות למתי סידס המדהים והמצחיק
שהופך את הקורס לחוויה בפני עצמה ולדקלה יחידי המקסימה
שדוחפת את הקורס מיומו הראשון.
פורים שמח, מבדח ומתוק
בחודש שעבר, פירטתי על הנזקים שאנחנו גורמים
לעולמנו, הפעם ובפעמים הבאות אני אפרט על
הדרכים להפחית אותם. אז היום, כיצד ניתן
להפחית את הצטברות הזבל בעולם? ובכן, אני
לא הולכת לתת לכם טיפים כמו: “תפרידו זבל
ושימו במיחזור”, אלא איך ליישם אותם.
זבל אנאורגני
+
טיפ מס’ 1: זבל אורגני
בשנההאחרונה, לכולנו חילקו פחי זבלחומיםמפלסטיק
להפרדה בין שאריות האוכל לבין אריזות וחומרים לא מתכלים.
בהתחלה, כולם הפרידו ונוצרה בעיה גדולה: “הפח מ-ס-ר-י-ח-!”
מה עושים? במקום להפסיק להפריד את הזבל, מחליפים פח. מוסיפים
למטבח פח נוסף, קטן יותר שמתמלא מהר יותר – כך הוא לא יסריח
במהירות, וכדי לא לרדת כל הזמן לביתן הזבל אפשר לסגור את השקיות
ולשים אותן בפח החום מבלי שנצטרך להשתמש במאגרי החמצן
האחרונים שלנו. (כך גם לא נצטרך לזרוק את הפח לפח)
ניירות
+
טיפ מס’ 2: בקבוקים
למי יש כוח לנסות לדחוף את הבקבוקים הענקיים האלה לשקיות
הקטנטנות? או לקחת ערימה כבדה של ניירות ועיתונים לפח ולנסות לא
להיתקל בכלום מפאת חוסר שדה ראייה בדרך? אצלי בבית, יש לנו סלים
גדולים מגומי. כל פעם, קולעים לסל אחד בקבוק או לסל השני כדורי נייר
מצ’וקמקים, ולא צריך להסתבך כשיורדים למטה. את הבקבוקים הקטנים
אפשר לאגור בסל מיוחד, וכשהוא מתמלא, איזה כיף זה ללכת לסופר
ולקבל יותר משקל וחצי כשמחזירים בקבוקים! הם מצטברים ואיתם גם
האגורות, אז אל תזלזלו!
זבל אלקטרוני
+
טיפ מס’ 3: סוללות
אז עד שכבר יש לנו רצון טוב לאסוף סוללות, או למחזר את
הקלטות הישנות בבית השאלה היחידה שנשאלת היא- איפה?
לא מזמן ראיתי ב”ארומה” קופסה למיחזור סוללות.
בנוסף, בזמן האחרון נפתחו בשוהם מס’ מתקנים לאיסוף זבל אלקטרוני.
(מידע על מיקומם ניתן לקבל במועצה המקומית)
לבסוף, מקווה שנתתי לכם מס’ טיפים שיעזרו לכולנו לשמור על הסביבה
נקייה יותר, אפילו אם תיישמו כמה זה כבר יעזור.
אני בטוח שאם לא לכם, אז לאחד החברים שלכם יצא. אם תחשבו על
זה קצת לעומק, רוב האומנים משקיעים הרבה זמן, רגש וכסף בכתיבתם
והקלטתם של השירים אותם מפרסמים.
ועזבו את זה, כמה פעמים יצא לכם להתעניין ולהתלהב מסגנון מוזיקה
חדש, שקצת פחות נהוג לשמוע בקרב החברים שאתה מסתובב איתם?
בסופו של דבר ניתן להגיד שכל סגנון מוזיקה בא “לשרת” רגש אחר
ופונה לקהל יעד שונה, בין סגנון לסגנון מסיבות הגיוניות. לגיטימי שהרבה
מהסגנונות לא “ידברו” אלייך, אך בכל זאת חשוב לכבד את האמן, המוזיקה
שיצר ואת מעריציו שמתחברים למוזיקה המסוימת הזו.
ליצן קטן נחמד
מאת נועה שטרן
(
2
)
סביבה איכותית יותר
מאת ענבל הולצבלט
מאת נמרוד גוטליב
מוזיקה
כמה פעמים יצא לכם להגיד
על להקה מסוימת שהיא
גרועה, מגעילה או.........................
44
גליון 932
אבן שהם