36 / 76
אני לא עושה ולא אעשה את זה בעד שום הון כספי
שיהיה, גם ככה כל הכסף במדינה הזאת נמצא או
. אני יכול לחיות יפה מהשירים
2
בפרסומות או בערוץ
ומהכתיבה בעיתונים, אז אין לי שום צורך בזה. אגב
פוגשים אותי היום כל מיני אנשי ימין שמפרגנים לי
על ההשתתפות של בני אביב בתוכנית. הם אומרים
כמה חכמים נשמעים דבריו ושהם מאד מעריכים
אותו. פתאום זה כבר לא משנה שהוא השתמט
מהשירות הצבאי, דור מזוין וכל זה.עכשיו זה בסדר
כי זה בתוכנית ריאליטי שנמצאת בקונצנזוס אתה
מבין?
שמעתי אותך אומר ושואל באופן סרקסטי לא פעם
מה ייסגר קודם, מעריב או אני. אתה עדיין דבק בזה
שאתה העיתונאי השמאלני “היחיד” בעיתון?
כל העיתונות היא קשקוש אחד גדול. כל כותבי
הטורים הם פליטי ריאליטי או זמרים אתה יודע, אין
כבר את בעלי הטורים האלה שאתה מצפה כבר
לקרוא, זה חלף מן העולם. העיתונות של הדור
הבא תהיה שייכת באמת לתוכניות ריאליטי עילגות
שיכתבו טורי דעות.
ומה לגבי מה שאתה מכנה לא מעט “החשוד
העיקרי” בעיתונות?
הכול קומבינה אחת גדולה בעיתון, אך במסגרת
הכתבה שלך חשוב לי יותר לומר, שמה שקשה לי
באמת זה שאין פה יותר סאטירה.
באמת? ולי נראה כאילו כולם ציניים, מה לגבי 'ארץ
נהדרת'? 'מצב האומה'?
ארץ נהדרת היא תוכנית בידור בינונית ולגבי ליאור
שליין-אני באמת חושב שאם הגענו למצב שהם
מארחים את מירי רגב זה אומר עלינו כחברה המון.
חסרה לי הנועזות הזו של הסאטירה. כל מה שיש
היום בטלוויזיה זה עדיין בידור מרוסן ועצור.אתה
יודע שבבחירות האחרונות שביבי ניצח בהן, שוחחו
עמי בשידור חי כמה רגעים לפני ההכרזה ואמרתי
שכנראה מי שינצח זה ביבי, האח הלא נכון שנשאר
בחיים. זה משפט שלא היו נותנים או מאשרים לי
בשום מקום בעולם.
אולי כי אנשים פחות מבינים את משמעות המילה
סאטירה?
כל תוכנית שיש בה מאה כותבים היא לא אותנטית.
גם בתוכנית של ליאור שליין, שאני מאוד אוהב
אותו, כתבתי את החומר ובעצם מה שנשאר זה
“דאחקות”, זאת לא סאטירה אמיתית.
זה נכון שנתן אלתרמן בכבודו ובעצמו נתן לך את
האישור הסופי להוציא ספרי שירים?
אלתרמן קרא כמה מהשירים הראשונים שלי.הוא
הסכים לפגוש אותי - לא כי עניינתי אותו, אלא
משום שהעריץ את דוד שלי משה דיין. הוא כתב
הערות בחלק מהשירים בספר הראשון שלי ורשם
שזה נראה לו ככישרון ענק. מבחינתי זה היה כאילו
אלוהים עושה לי לייק. בהמשך לכך אני רוצה לציין
שלדעתי כל דור צריך לעודד את הדור שאחריו. אני
חושב שלמשל מאיר אריאל הוא המשך ישיר של
אלתרמן ומוכרחים ללמוד אותו בבתי הספר. כל מה
שהוא עשה לשפה העברית, לגאוניות שלו בלהגיד
כ”כ הרבה בכ”כ מעט, מעין ליצנות עצובה, אין
אחד כמוהו שהוא ממשיך כל כך ברור של אלתרמן
לדעתי.
וחוץ ממאיר אריאל ז”ל, מי עוד לדעתך ממשיך
לשבח את השפה ברמה הזו באמת של אלתרמן?
אני לא כ”כ מכיר את הדור הצעיר, אבל אני חושב
שכל מה ששלום חנוך עשה זה כ”כ אמנותי, הנגיעה
בשפה הנכונה כל כך ברורה ומדויקת, משחקי
המילים וההגייה, כנ”ל גם יהודית רביץ שהיא
משובחת ולא יוצרת בוחרת בעיניי עם לקמוס ללשון
העברית ויענקלה רוטבליט שגם הוא נושא דגל
האיכות ואנטי צעצוע.
היה לי העונג לשוחח עימך ואני רוצה לסיים
בציתות שלך מתוך המופע במסגרת השיר:
”יכול להיות שזה נגמר”:
“גיל שישים, הגיל המנומנם,
אתה הולך לישון מוקדם.
ולא חשוב כמה ערוצים יש לך בטלוויזיה
אתה תמיד נרדם
עם ערוץ אחד ועם שירי הערש המתוקים מאז,
ומאחת בלילה שידורים מחזוריים
של אמנים מתים:
נעמי שמר, חנוך לוין,
יוסי בנאי, אריק לביא ואפרים קישון כי בארץ
האמנים לא מתים הם רק עוברים לערוץ הראשון”.
“הליכוד והחמאס מאד
מתאימים אחד לשני,
הם באותו ראש. שניהם
מאד אוהבים את הקטע
של מבצעי ענן. ויש את
השמאל שצריך להתקדם
עם אבו מאזן במקביל
ולא עושה את זה. אני
מציין הרבה במופעים שלי
שהשמאל נעלם מהמפה,
אף אחד לא בא עם רעיון
חדש או רעיון כלשהו”.
36
237
גליון
אבן שהם