34 / 72
34
304
גליון
אבן שהם
מה גרם לך לפנות לקריירה נוספת בתחום שונה
וחדש עבורך?
“מתוך עניין ורצון לגוון. אחרי עשרים שנה בתפקיד,
רציתי לפתוח עוד אפיק בקריירה, עוד משהו מאתגר
ומיוחד ולקחתי חל”ת שממנו לא שבתי. מצאתי מקצוע
מרתק מבחינת העניין, האקשן, התעסוקה, האתגרים
הניהוליים וגם החשיבות שאני רואה לעבודת לוחמי
האש. אני מאמין בלקחת סיכונים, ואם נלך על מטפורה
מעולמו של מפקד יחידת כיבוי - לא להישאר במקום
ולתת לאש שבך לכבות. אין מה לחשוש, הסיכון לא
גדול מדי והתמורה אדירה, זה מה שלמדתי מהניסיון
שלי”.
מלבד אירועים חריגים כמו גל השריפות שעוד
נדבר עליו, כמה שריפות יש בארץ ביום? עד כמה
הכבאים עסוקים?
אירועים ביום ונותנת
30 -
“תחנה כמו שלי מטפלת בכ
מענים מאוד מגוונים להרבה מאוד צרכים, לא רק
לשריפות. ביום נתון נוכל לטפל באירוע של אדם
שנתקע במעלית ונדרש חילוץ, או חילוץ מורכב יותר
של לכודים ברכבים שנקלעו לתאונות דרכים קשות,
דרך טיפול באירועי חומ”ס (חומרים מסוכנים) ובסופו
של דבר, גם בשריפות. הציבור לא תמיד יודע כמה
מגוונים האיומים שמערך הכיבוי מטפל בם. מעבר לכך
יש אתגרים מיוחדים לכל תחנה ואצלנו למשל, אנחנו
מתמודדים עם תנופת בנייה אדירה בפתח תקווה וראש
העין, גם למגורים וגם הקמת מפעלי תעשייה גדולים
ומורכבים שבחלקם חומרים מסוכנים ולכל אלו צריך
לתת טיפול מקצועי, כאשר כל אחד מהנושאים שמניתי
מחייב כשירות מקצועית שונה לחלוטין”.
מהי שגרת העבודה של עובדי מערך הכיבוי?
שעות
24
“לוחמי האש עובדים בשגרה במשמרות של
שעות הביתה. בשעת
48
רצופות, לאחריהן הם יוצאים ל
שעות
24 -
שעות רצופות ו
24
חירום המשמרות הן של
מנוחה וכאשר מכריזים על גיוס כללי, כולם עובדים
רצוף, עד להחלטה אחרת”.
“כמה מההצתות הפעם
היו על רקע לאומני? נראה
כי הפרסומים והעיסוק
האינטנסיבי בתקשורת
בעניין ההצתות הלאומניות,
הצית רעיונות בליבם
של אנשים שהלכו ועשו
מעשה”
היו זירות שהגעת אליהם והמראות היו קשים מדי?
“הייתי בזירות קשות של תאונות דרכים, שזה תמיד דבר
מטריד כי זה יכול לקרות לכל אחד והייתי בזירות של
שריפות ורצח על רקע כבוד המשפחה ושם אתה בהלם
כל פעם מחדש מהאכזריות שבני האדם מסוגלים לה.
יש לדברים שאנחנו חווים במסגרת העבודה השפעות
שחוזרות אליך במשך הזמן וכמובן שמערך הכבאות
יודע לתת את המענה ללוחמים, דבר מאוד שגור
ומקובל בסביבת עבודה מאתגרת שכזו”.
איתני הטבע מול השתדלות אנושית
ראשיתו של גל השריפות האחרון מצא את התחנה
של עוז בשוהם, מסייעת לכוחות בכיבוי האש. מזג
האוויר, שילוב של יובש קיצוני ורוחות עזות, היה מועד
לפורענות, אבל אף אחד לא צפה את עוצמת הפגיעה.
630 -
אלף דונם של חורש טבעי, חי וצומח נהרסו ב
11
מוקדי אש שונים. בתים נשרפו, רחובות ושטחי מחיה
עירוניים הוחרבו ואלפי ישראלים איבדו את קורת הגג.
שנים לפחות.
30
את נזקי האש מעריכים בשיקום של
כמה מבין השריפות נגרמו מהצתה מכוונת ממניעים
לאומניים?
“שריפות לא נגרמות סתם. הן נגרמות ממעשה שנעשה
במזיד, כמו הצתה על רקע לאומני או רשלנות מטיילים.
רוב השריפות נגרמו מהצתות וחוקרי השריפות יכולים
לזהות בקלות רבה את מוקד ההצתה ולא פעם את
מקור האש על פי אינדיקציות, אמצעים טכנולוגיים
מתקדמים ואפילו שימוש בכלבים. כיוון התפשטות
האש, העוצמה ההתחלתית שלה וממצאים במוקד
השריפה, משלימים את התמונה. כמה מההצתות
הפעם היו על רקע לאומני? הנושא עדיין בבדיקה,
חלק מהתחקירים עדיין מתבצעים, אבל נראה כי
הפרסומים והעיסוק האינטנסיבי בתקשורת בעניין
ההצתות הלאומניות, הצית רעיונות בליבם של אנשים
שהלכו ועשו מעשה לאחר מכן, כך שנראה שמדובר
יותר באירועים ספונטניים, מגובים בעידוד מצד כוחות
לאומניים, מאשר במעשה מתוכנן מראש. אבל מרגע
שהדבר קרה, נוסף לנו עוד איום ועוד אפיק לפיגועים
פוטנציאלים”.
להיכן נשלחו לוחמי האש שתחת פיקודך בימים
אלו?
“התחנה שלנו פעלה בכמה אזורים. התחלנו ביערות
ירושלים, עלינו לזיכרון וחיפה, היינו גם בנטוף, שם
נלחמנו על המסעדה של רמה, בחלמיש, בדולב ובעוד
יישובים שנפגעו. כשהגענו לחיפה, קיבלתי את האחריות
על ניהול השגרה בכל העיר והקריות.
אם דיברנו על שגרת העבודה של הכבאים, הרי שכאשר
התחילו השריפות עבדנו במתכונת שגרה, ביום השני
עבדנו במתכונת חירום ומהר מאוד עברנו למתכונת
גיוס כללי. לא חזרנו הביתה עד שהשריפות כובו כמעט
כליל. אגב, ממלא מקום ראש מדור מניעת דליקות
אצלי בתחנה מתי שטרית, שהוא גם תושב שוהם, גויס
להילחם באש באזור”.
8
בצו
מפגש בעצימות כל כך גבוהה עם האש היא דבר
חריג גם עבור המנוסים שבכבאים. איך היתה
ההתמודדות ואיך היה התפקוד של הלוחמים
בשטח?
“המפגש הראשון היה בחיפה. אתה מגיע לעיר ומולך
מתגלה מחזה לקוח מסרט אסונות שובר קופות, העיר
בוערת. אש בבתים, בבניינים, ברחובות, באיי התנועה,
ברכבים החונים לאורך הכביש, אין לתאר. מעולם
לא ראינו כמות כזו של דירות שנשרפו כליל, עצים,
בנינים, זה אירוע חריג בכל סדר גודל בישראל. ברגעים
הראשונים, המומים מול עוצמת האש המשתוללת
היה קושי לגבש תמונת מצב. עצי האורן, באמצעות
האצטרובלים העבירו את האש במהירות מטורפת. מהר
מאוד התעשתנו ונצמדנו למה שאנחנו יודעים לעשות
– לפעול לכיבוי האש, להצלת חיים והצלת רכוש. אלו
משימות לוחמי האש. הידע, האימונים והניסיון באו לידי
ביטוי וההתמודדות של מערך כיבוי האש היה מיטבי
בנסיבות הקיימות. היה חשש אמיתי ללכודים ולאובדן
חיי אדם, האנשים שפונו מהבתים היו נשרפים חד
משמעית אלמלא פונו”.
“אתה מגיע לעיר ומולך
מתגלה מחזה לקוח מסרט
אסונות שובר קופות,
העיר בוערת. אש בבתים,
בבניינים, ברחובות, באיי
התנועה, ברכבים החונים
לאורך הכביש, אין לתאר.
מעולם לא ראינו כמות כזו
של דירות שנשרפו כליל,
עצים, בנינים, זה אירוע
חריג בכל סדר
גודל בישראל”
הטראומה עדיין חיה
עד כמה אסון הכרמל נמצא בתודעה של לוחמי
האש בהתמודדות עם גל השריפה, בייחוד באזור
הכרמל?
“האסון הזה נוכח בעוצמה. אסון הכרמל הוא נקודת ציון
משמעותית מאוד שלאחריה המדינה הבינה שיש צורך
בביצוע רפורמה, במטרה לעבות את מערך הכבאות
ולהעביר אותו מאיגודי ערים לתוך המשרד לביטחון
פנים, דבר שממצב את המערך ברמה אחרת מבחינת
היחס אליו והחשיבות שמייחסים לו”.
כקב"ט הישוב. "לא לתת לאש שבך לכבות"
7