47 / 96
אז
היום
2012
– ספטבמר
232
גיליון
,24
נעה ספורטה, חירשת מלידה, אז בת
ת ו ת ח י ת
לא נתנה למגבלה שלה לעצור אותה והיתה אלופה ספורטיבית, חברה
בנברת הבאולינג והכדורעף שלנו. בראיון שערכנו איתה נעה סיפרה
על אהבתה לבעלי חיים, על שירותה הצבאי כמאלפת ואמרה, “כל
החיים שלי הם מלחמה והלוואי ואקבל משהו בלי המאמץ הכרוך
רק בהוכחה שאני כמו כולם. יש לי הרבה להספיק וחבל לבזבז את
הזמן על מי שלא מעריך ומבין אותי. החיים יפים ואני נהנית להוציא
נאמנה להחלטתה, נעה
היום:
מעצמי את האהבה לאנשים ולחיות”.
, סטודנטית למדעי החי במכללת תל חי ופעילה בתחום
28
היום בת
ההנגשה לסטודנטים. היא מתגוררת בשוהם ובצפון לסירוגין, בין לבין
היא בילתה שנה באנגליה, שם למדה אנגלית וגם את שפת הסימנים
באנגלית, השונה משפת הסימנים בעברית. תותחית, כבר אמרנו?
2012
– יוני
227
גיליון
למה לא כולם נרשמים?” לשאלה הזו, ששואל מי
שדאג לבנות את שלהבת, אין תשובה טובה ממש. מה
יהיה עם שלהבת בשנים הבאות? זה תלוי רק בכם.
היום
אז
,2015
יולי
279
; גיליון
2012
, יולי
229
גיליון
2016
, פברואר
289
גיליון
מנכ”ל החברה הכלכלית צביקה הוכמן מתפטר
ה ב ו ש ה
על רקע חשדות להטית מכרזים. ההתפטרות באה מצדו. המועצה
השתדלה לא “לעשות עניין” ומסרה כי “התקיים הליך בדיקה של
התנהלות המכרזים האחרונים וכחלק ממסקנות הבדיקה הוחלט על
החלפת המפקחים בפרוייקטים רקפות וכרמים”, אף מילה על הוכמן.
במהלך השנים עקבנו אחר התנהלות המועצה ביחס לחברת מגנזי אשר
המשיכה לזכות במרכזים ובעבודות ללא מכרז ביישוב, כולל בפיתוח
המשטרה
2016
ההמשך ידוע כמובן, בפברואר
היום:
כיכר ברבור.
פשטה על משרדי החברה הכלכלית בשוהם. הוכמן נעצר ונחקר, כמו
גם עובדת לשעבר בחברה הכלכלית. ללא ספק, מרגעי השפל של
היישוב וספק אם כל האמת בפרשה הזו תיוודע אי פעם.
2012
– ספטבמר
231
גיליון
תושב שוהם
י י ם ב ח י י ם
ש י נ ו
אלי ריבק, התראיין בעיתון ראש השנה לפני ארבע שנים. ריבק, בנו
של בעל מפעל השופרות היחידי בארץ וכמעט בעולם, סיפר על
המפעל ועל שיטות הייצור המיוחדות, על הסחר הבני”ל בקרניים
, מהנדס חומרים ומנהל מעבדה בכיר
47 ,
ואנקדוטות מעניינות. אלי
בחברת מוטורולה, התגאה מאוד מפעל החיים המשפחתי, שנמשך
לפני כשנה וחצי נפטר האב
היום:
דורות ועבר גלגולים רבים.
ואלי קיבל החלטה להתפטר מעבודתו וכיום הוא מנהל בעצמו את
המפעל. “היה חשוב לי להמשיך את המסורת המשפחתית של ייצור
שופרות כשרים לעם ישראל, אני רואה בזה ייעוד ושליחות”, אומר
אלי, “השינוי בקריירה בגיל כזה הוא מהפך מאוד גדול בחיים בכל
המובנים – משכיר לעצמאי, מעובד מעבדה סטרילית לעובד כפיים,
מעבודה במזגן לעבודה אינטנסיבית במפעל. אני מאוד שמח על
השינוי הזה, לא מצטער לרגע, זו הגשמת משאלה וצוואה של אבי,
זה מה שהוא רצה”.
זה התחיל בהבטחת
ש ל ה ב ת ב ו ע ר ת
בחירות לציבור הדתי שדרש פתרון לימודי שש שנתי והסתיים בבניין
מפואר, כולל בית מדרש, אולם ספורט ומגרש. משהחל האכלוס,
התברר כי רבים בקהילה מתעקשים לשלוח את ילדיהם לבתי ספר
מחוץ ליישוב. אלו שנרשמו לשלהבת זכו בחווית לימודים מיוחדת
באווירה אינטמית ומעצימה. הצלחת המחזורים הראשונים של
הבוגרים הוכיחה שהנוער האיכותי של שוהם קיבל את מה שהיה
זקוק לו בבית והבוגרים המשיכו למכינות, ישיבות ושירות ערכי בצבא
אחרי שנים של “שכר לימוד” ששולם, גם
היום:
ובשירות הלאומי
בכסף וגם בתיקון טעויות תוך כדי תנועה, שלהבת התייצבה עם צוות
ניהול והוראה מוערך. ועדיין, “נתנו לכם אולפנה, נתנו לכם ישיבה–
47
300
גליון
אבן שהם