24 / 124
מכתב ים למערכת
24
גליון 182
אבן שהם
מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת
■
טיפול פרטני – זוגי ומשפחתי
■
ייעוץ והדרכה להורים
■
Etir63@gmail.com הם 4040428-250
ֹ
קליניקה בש
אתי רצון
m.s.w
עובדת סוציאלית קלינית
eretzltd@netvision.net.ilלתג ו ב ו ת :
בשבחי מגמת-התיאטרון
0
קודם כל, עליי להציג את עצמי בפני מי שעדיין איננו מכיר
אותי: שמי עמרי לייבוביץ’, אני בן 12, תושב שהם מאז
גיל שנתיים-וחצי ובימים אלו מתנדב במסגרת שירות
לאומי כקריין בספריה המרכזית לעיוורים, כבדי-ראיה
ומוגבלים בתל-אביב. כל מי שכבר הספיק להכיר אותי
יודע, שכבר חמש שנים אני מגיע באופן קבוע לאירועים
של מגמת-התיאטרון בתיכון שהם, ואינני מפספס אף
אירוע של המגמה הזאת.
איך התחילה ההיכרות שלי עם מגמת-התיאטרון?
ובכן, הדבר היה כך: ב-71 במאי 1102 הוזמנתי לצפות
במופע מיוחד-במינו של מגמת-התיאטרון. היה זה מופע
אשר שילב מונולוגים ודיאלוגים מתוך מחזות, אותם
הציגו שחקני שכבת י”א של אותה שנה. כך זכיתי,
למרבה שמחתי, להכיר את המנהל האמנותי של המגמה,
יגיל מריסין, ואת עוזרו דאז, המורה הצעיר והחביב ניר
פרנקל. אז גמרתי אומר בלבי להגיע בקביעות לאירועי
מגמת-התיאטרון, וכך באמת עשיתי. האירוע הבא
שהגעתי אליו, אשר היה ערב תרגילי-הבימוי לשנת-
הלימודים ה’תשע”ב, התקיים ב-22 בנובמבר 1102, ואז
כבר הגעתי עם התפקיד שאני בטוח שיזכרו לי עוד שנים
רבות: מבקר-התיאטרון של המגמה. וזה גם היה האירוע,
בו נפגשתי לראשונה עם אסתר פוסטר, המנהלת של
תיכון שהם. מאז מילאתי את תפקיד המבקר בכל אירועי
מגמת-התיאטרון – ההפקות השנתיות, ערבי-הדיאלוגים,
ערבי תרגילי-הבימוי וערבי-הבגרויות. לא יכולתי להגיע
רק לערבי-המונולוגים, משום שעל-פי כללי מגמת-
התיאטרון, אירועים ספציפיים אלו נועדו אך ורק לבני-
משפחותיהם של השחקנים הצעירים והשחקניות
הצעירות.
ובימים אלו, משום שאחי הצעיר לומד עתה בתיכון שהם,
ומשום שכמה מחבריו לומדים במגמת-התיאטרון, אני
מגיע אך ורק בתוך צופה מן המניין, ולא בתור מבקר-
תיאטרון. ואולי הדבר יפתיע אתכם, אבל אני מרגיש
הרבה יותר טוב כשאני לא צריך לחפש כל הזמן פגמים
ותקלות בכל מופע של המגמה.
אז כל תושבי שהם, גדולים וקטנים – בואו בהמוניכם
לכל אירוע של מגמת-התיאטרון מתי שאתם יכולים ו/
או רוצים!
איפה הלב של הרווחה
0
בחודשים האחרונים, מאז שהשר חיים כץ קיבל את
תיק הרווחה, אנחנו השכנים ברחוב מגוריו, עדים
לתופעה שחוזרת על עצמה. נשים שמגיעות אל פתח
ביתו, שבורות ורצוצות מעול החיים, בוכות על הרצפה
ומתחננות לעזרה. ברוב המקרים מדובר בנשים מוכות
גורל שמסיבות אלו ואחרות לקחו מהן את ילדיהן.
המחזה קורע לב. אני לא יודעת את פרטי האירועים
ומה הביא את הרווחה לקחת מהן את הילדים, אבל לב
של אמא לא יכול לשתוק והן באות ובוכות. ראיתי שעוד
אנשים מודעים לכך וגם העלו פוסטים בפייסבוק בנושא
זה בכל מני קבוצות.
האמת היא שלא ראיתי את השר יוצא אליהן ולא ראיתי
אותו מדבר איתן. אולי כדאי ששר הרווחה ייגש אליהן,
יציע להן כוס מים ויבטיח לעשות מאמץ, לפחות לבדוק
את הנסיבות שהביאו להחלטה הקשה הזו. אולי זו תהיה
להן קצת נחמה.
תושבת שוהם
איפה הלב של הרווחה? בדיוק במקום הנכון
0
בזמן האחרון אני קוראת במאמות שוהם את מה שכותבות
נשים בשוהם, שנתקלו בפעם הראשונה בחייהן בתופעה
של נשים שלוקחים להן את הילדים. התגובות ברורות
והרגשות אמיתיים. זה נורא לראות אמא כואבת ובוכה.
אבל המסקנה היא ממש לא נכונה! אני עובדת בתחום
הרווחה כבר שנים רבות ואני יכולה להעיד ממקור ראשון
שאין דבר כזה להוציא סתם ילד מחזקת אימו. התהליך
של הוצאת ילדים מלווה בהרבה מאוד מחשבה ורגישות,
הרבה ערכאות ושלבים ולא נעשה כלאחר יד.
מתוך ריגשות וכאב, לעיתים קל מאוד להאשים את
הרווחה, אבל האמינו לי – הלב שלנו נמצא בדיוק במקום
הנכון ולא תמיד אפשר לענות ולהסביר, כי מדובר בחסיון
ופרטים אישיים שאין לחשוף. עובדי הרווחה בישראל
עושים עבודת קודש.
היום יש תוכנית בשם “קהילה 0002”- מטרתה להשאיר
ילדים בקהילה ובבית עם כל התמיכה האפשרית-
מועדוניות, חונכים, פסיכולוגיים ועוד. כך שהנטייה היא
פחות להוציא ילדים מהבית ולעשות את כל המאמץ
לשם כך. כאשר זה כן קורה, זה לא קורה סתם.
השם המלא שמור במערכת
למה דווקא בשבת?
0
בננו ילד ספורטיבי וחמוד, משחק כדורסל במסגרת
מכבי שוהם. הוא כמובן מעריץ גדול של שחקני כדורסל
מקצועיים ומכבי תל אביב- בכלל! כאשר הוא שמע
שמכבי שוהם תקיים אימון משותף עם שחקני מכבי תל
אביב, לא היה מאושר ממנו. עד מהרה התפוגג האושר,
כאשר גילינו כי האימון יתקיים בשבת. אנחנו לא מבינים
מדוע האימון חייב היה להתקיים בשבת ולמנוע מבנינו
ומחבריו הרבים לחוות את החוויה המיוחדת הזו. למכבי
שוהם כדורסל יש הרבה מאוד תלמידים דתיים ביישוב,
אנחנו חושבים שנכון היה לעשות מינימום התחשבות
ולא לקבוע את האימון בשבת. חבל ומכעיס, זאת האמת.
אם לשחקן ואוהד מאוכזב.
“אין מניעה
ממכבי שוהם כדורסל נמסר בתגובה:
דתית לעסוק בספורט או לשחק כדורסל או להתאמן
בשבת. שנית, שחקני מכבי תל אביב באים להתאמן, מי
שיש באפשרותו להגיע ולצפות באימון מוזמן לכך. מכבי
שהם מתאמנים ופעילים גם בשישי שבת”.
מדוע לא יוצב מדחן בחניה במרכז בשוהם?
0
לאחרונה הונהגו הסדרי החניה חדשים במרכז המסחרי,
זאת בעקבות מצוקת החניה במקום.
במסגרת ההסדר התושבים נדרשו לשלם עבור החניה
דרך חיוג מהטלפון הנייד מסגרת אפליקציית "פנגו,
או "איזיפארק" ובאמצעותה מקבלים החונים במקום
שעתיים ראשונות חניה בחינם. נציין שלפני כחודש הונהג
בשוהם הסדר שבמסגרתו כל תושב, גבר מעל גיל 76
ואישה מעל גיל 46 בעלי רכב, זכאים לחנות בחינם עד
השעה 00:21 בכל יום, וזאת באמצעות מדבקה שיקבלו
מהמעצה שתודבק לשמשת רכבם.
הבעיה החלה כשתושבים מבוגרים שלא מפעילים טלפון
נייד ולא הצטיידו במדבקה או אנשים שהזדמנו למרכז
ללא טלפון לא יכלו להפעיל את האפליקציה ולכן
נחשפו לסכנה של קבלת דו"ח חניה.
כדי לפתור בעיות אילו הותקו בערים שונות שבהן הסדרי
חניה דומים לשוהם, מדחן הפועל באמצעות מטבעות או
שטרות וכך כל אדם גם ללא טלפון חכם או כל אמצעי
אחר יכול ללחוץ על כפתור המדחן ולקבל את ההטבה
של שעתיים חניה חינם או לבחור לשלם על חניה מעבר
לשעתיים.
בוועדת תחבורה ותמרור התגלע וויכוח בנושא, חלק
מחברי הוועדה דורשים להתקין את המדחן כשירות
לתושבים שנצרכים וחלק אחר טוען שמדובר בבזבוז
וכל אדם כולל כל הקשישים בישוב יכולים להפעיל את
האפליקציה.
חברי הוועדה שדורשים את התקנת המדחן דרשו דיון
דחוף בעניין בוועדה שתתכנס בתאריך 51.01.11. אני
מאמין שהתקנת המדחן היא פתרון הולם ונדרש בשוהם
ולא ברור לי ממה נובעת ההתנגדות לו.
אריה אהרון