34 / 80
34
גליון 772
אבן שהם
edlayaho@barak.co.il| 03-6915678
העתקת מקום מגורים
והגירה של ילדים להורים
גרושים
יוני והילה תושבי מרכז הארץ, הורים לשני ילדים בני 01 ו-7, התגרשו לפני כשלש
שנים לאחר מאבק לא פשוט, סביב נושא הילדים וחלוקת הרכוש. לאחרונה מבקשת
הילה להעתיק את מקום מגוריה, עם שני ילדיהם המשותפים, אשר מצויים בחזקתה,
לאחת ממדינות אירופה, שם הכירה בן זוג, איש עסקים מצליח ואמיד, גם הוא אב
לילד מנישואיו הראשונים ועמו הילה מבקשת למסד את הקשר הזוגי. יוני, שבמשך
שנות הנישואים וגם לאחריהן, דאג לילדים נפגש עימם בקביעות והווה אב מיטיב,
חש כעת פגוע מרומה וכועס על שעלולות להישלל ממנו הזכיות הבסיסיות להמשיך
ולהיפגש עם שני ילדיו בקביעות ולהיות מעורב בנעשה עימם ובכלל הוא אינו רוצה
להיות רק אב באמצעות קשר טלפוני או אינטרנטי ולראות את ילדיו אחת לשנה, ולכן
הוא מתנגד לחלוטין להוצאתם של הילדים מהארץ.
מוריה מרצה בכירה באחת האוניברסיטאות בארץ אשר לה ולבן זוגה בנפרד, נולדה
לפני כעשר שנים בת משותפת, מעוניינת בקיץ הקרוב לנסוע למשך כשנה לשנת
השתלמות בחו”ל ביחד עם הילדה. האב מתנגד לכך בטענה שימנע ממנו קשר
הולם עם ביתו. מצבים אלה ואחרים הם דוגמאות למקרים שטופלו במשרדו של
כותב שורות אלה בשנים האחרונות (כמובן שהשמות שונו וחלק מהפרטים הושמטו
במכוון) ומהווים חלק מסוגיה רחבה יותר של הגירת קטינים ממדינה אחת לאחרת
במקרה שהורי הקטינים פרודים או גרושים.
בשנים האחרונות ועם הפיכתו של העולם ל”כפר גלובאלי” אנו עדים למקרים רבים
בהם הורים גרושים או פרודים מעוניינים לעקור ממדינה אחת למדינה אחרת, אם
לפרק זמן מוגבל לשם עבודה, שליחות, לימודים מתקדמים ואם לצמיתות למדינה
בה יקבעו את מרכז חייהם. מה עם הילדים אשר מצויים בתווך?
במקרים מעין אלה עומדים על הפרק אינטרסים משפטיים מגוונים שלעיתים אף
מתנגשים זה עם זה: מחד, זכות ההורה שבמשמורתו מצויים הקטינים ומעוניין
להגר, מתוך בחירה היכן וכיצד לחיות את חייו, זכות אשר עשויים להיכרך בה זכויות
נוספות– הזכות למימוש עצמי, הזכות להקמת משפחה חדשה ללימודים לעבודה
וכיוצ”ב; מנגד, זכות ההורה הנשאר בארץ להמשך קשר מיטיב עם ילדו ולקבלת
החלטות על ילדו; ונדגיש, הבעיה רק מעצימה אם לאחר הגירושין הקטינים היו
מצויים ב”משמורת משותפת” וחלוקת זמני שהייה שוויונית עם הקטינים. כמו כן,
סוגיית הניתוק בולטת במיוחד בישראל משום שבה ההגירה היא לעולם למדינה
מרוחקת, ללא גבול משותף, ועל כן המפגשים בין ההורה לילד כרוכים במאמץ פיסי
וכלכלי רב.
ובמרכז הזירה זכות הילד – להמשכיות והתפתחות טובה בחייו, מניעת טלטול אם זה
לא יטיב עמו ולהמשכיות הקשרים עם כל אחד מהוריו, משפחתו המורחבת חבריו
והמסגרות בהן הוא מצוי. ומנגד, האם הוא יוכל להמשיך ולגדול במשמורת של הורה
מתוסכל שאינו מצליח לממש את רצונותיו ונמנע ממנו לשנות את מקום מגוריו?
בישראל אין חוק ספציפי המסדיר את נושא ההגירה של קטינים בין מדינות,
והסוגיה מוסדרת במספר סעיפים כללים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות,
תשכ”ב– 2691, סעיפי החוק קובעים כי שני ההורים, שהינם אפוטרופוסים הטבעיים
של הקטינים, בין אם הם גרושים ובין אם לאו, נדרשים לקבוע במשותף את מקום
המגורים של הקטין ובהעדר הסכמה יכריע בנושא בית המשפט המוסמך שהינו
בית המשפט למשפחה. בהעדר הסכמה של שני ההורים, בפני ההורה המעוניין
בהגירה עם הקטין שתי אלטרנטיבות: הדרך החוקית - פניה לבית המשפט למשפחה
בתביעת הגירה תוך פירוט הנסיבות המחייבות העתקת המגורים והסבר מניח
את הדעת בדבר השיקולים שעומדים בבקשת ההגירה. כמו כן יש צורך לשכנע
את בית המשפט כי הדבר עומד בקנה אחד עם האינטרסים של הילד וטובתו.
הדרך הבלתי חוקית - לעזוב את הארץ עם הקטין בלא הסכמת ההורה האחר
(בהנחה שהדבר אפשרי טכנית), בפעולה זו הוא בעצם מבצע חטיפה של ממש
שנוגדת את אמנת האג הבין לאומית בדבר חטיפות ילדים שבצידה סנקציות
אזרחיות ופליליות מרחיקות לכת. ומה לבית המשפט יש לומר בעניינים אלה
כשהנושא מובא לפתחו? האם אפשר לחלץ הלכה מחיבת מפסיקותיו של בית
המשפט העליון ומפסקי הדין של הערכאות הנמוכות יותר? בענייני הגירה כמו גם
בעניינים רבים אחרים בתחום דיני המשפחה עיקרון טובת הקטין מושל בכיפה. בית
המשפט יטה לבחון כל מקרה לגופו להיעזר בחוות דעת מומחה כמו פסיכולוג או
אפילו פסיכיאטר לקבל תסקיר סעד של גורמי הרווחה המקצועיים לעיתים גם למנות
לקטין אפוטרופוס לדין שישמיע את קולו ורק לאחר בחינת מכלול האינטרסים וזיכוך
טובתו של הקטין לקבוע האם הדבר מיטיב עמו אם לאו , על בית המשפט להכריע
האם מדובר בגחמה רגעית של אחד ההורים או באמת באינטרס לגיטימי שלא יפגע
בקטינים ולא ינתק אותו מההורה האחר. כל מקרה יבחן לגופו ואם כבר אושרה לקטין
העתקת מקום המגורים בית המשפט יקבע את הסדרי הביקורים והקשר עם ההורה
שנותר בארץ וכן ערביות מתאימות לביצוען.
ד”ר רונן דליהו, עו”ד - מומחה בדיני משפחה וירושה.
משמש כיום גם כיו”ר הפורום הארצי לדיני משפחה וירושה בלשכת עורכי הדין.
0
משמוליק שיר
ד”ש עם שיר
לחם שעשועים
את המושג “לחם שעשועים” טבע הסטיריקן הרומי יובנליס שחי במאה
הראשונה לספירה. יובנליס, בנו של עבד משוחרר שהתעשר, ראה את הנהירה
של אזרחי רומא לאיצטדיונים ולתיאטראות, שמע את שאגות השמחה
של ההמונים בראותם את דמו של הגלדיאטור ניתז בזירה וכתב באחת
מהסאטירות שלו “הגענו לשיא של הרוע, והדורות הבאים לא יוכלו לעולם
להתעלות עלינו בכך”. כמה שיובנליס טעה. הוא טעה כי עמים המשיכו לאבד,
להשמיד ולהתעלל בעמים אחרים בשם טוהר הגזע, טוהר הדת וטוהר הבצע,
שנים רבות לאחר קריסתה של האימפריה הרומית. אתמול זפזפתי בשלט.
ואני נהנה לשחק בשלט ולעבור בין ערוצים 1, 2 ו 01
+
אין לנו כבלים, רק עידן
ובין ערוץ הכנסת והטלוויזיה החינוכית. כן, מרקו עדיין מחפש את אמא... לרגע
נחה עיני על תוכנית האח הגדול. נשארתי לצפות. הבנתי פתאום שה”לחם
שעשועים” הרומאי נמצא אצלנו כאן בסלון. בימינו אין שוב צורך לכתת את
רגלינו ולהתחכך בזיעתם של ההמונים. הזירה הפכה למלבנית והיא עומדת
קבל עם ומשפחה על השידה בסלון הממוזג. הדם ניתז, והלייק המפורסם
שחרץ גורלם של גלדיאטורים מובסים עולה היום שקל ועל הדרך כנסו
למאקו מפציר בנו ליצן החצר. ד”א, החכמים בתקופה הרומית שיצאו חוצץ
נגד השתתפותם של היהודים במשחקי הקרקס והשעשועים הרומים, התירו
במספר תנאים ללכת לזירה. אחד מהתנאים היה להניף אגודל כלפי מעלה
ולהציל גלדיאטור יהודי שהשתתף בקרבות (כן, היו כאלה). “לצווח ולהציל
נפשות” אומרים חכמים. אילן רבינוביץ, פסיכיאטר שבשנותיה הראשונות של
התוכנית היה חלק ממנה, הפך את עורו ומעלה טענות קשות כנגד התוכנית
והערוץ. “יש לי שם מטופלים שסובלים מבעיות נפשיות קשות” הוא אומר
“וכל רגע שהם נשארים שם גורם להם נזק חמור”. נכון, הם הלכו לתוכנית
מרצונם ובניגוד לדעתו, אבל לקברניטי ערוץ 2 לא חשוב אם יגרם להם נזק
אם לאו. הדם הניתז בזירה מביא לרייטינג גבוה והכסף זורם. למישהו נדפק
שם המוח בדרך – ביג דיל. לחם שעשועים ושהעולם ימות.
תם השרב הגדול
השרב הגדול ממש לא תם. אבל המזגן
במטבחנו שבק חיים. סה”כ עבד כ- 4
שנים וזה מספיק. יותר מדי. אני בטוח
שלכל מפעל מכובד שמייצר מכשירי
חשמל, יש תוכנית סודית שרק המנכ”ל
והמהנדס הראשי מכירים וכתוב בה
איזה חלק לא להכניס למכונה כדי
שאחרי שלוש ארבע שנים של עבודה
היא תשבוק חיים ואז “כמובן שזה לא
באחריות” תטען הפקידה מהחברה.
“אדוני לא קרא את האותיות הקטנות
למטה בדף השלישי שכתוב שם אחריות לחמש שנים חוץ מעבודה ,חלקים
רק
₪ 275 ”.
ובלאי טבעי”...לא, לא קראתי מצטער. הזמנתי טכנאי מהחברה
הביקור בלי העבודה “ (בעיניים רציתי להוסיף...) כך הפקידה. הזמנתי, הייתה
לי ברירה? ב-34 מעלות אתה לא כל כך חושב על המחיר. הטכנאי עשה מה
שכל בר- דעת עושה כשמתקלקל מכשיר חשמלי, הוציא והכניס את תקע
החשמל בחזרה, אולם המזגן עדיין עמד בסירובו. הוא הזיז קלות דרך תריסי
המזגן את הרולר שמסתובב ואז לחץ על השלט. הפלא ופלא, המזגן החל
לעבוד. הוא לקח את מחשב הכיס הקטן שלו והחל לחשב. זיעה קרה החלה
לבצבץ במצחי. כשטכנאי מקיש במספרים במחשבון כיס, אני יודע שזה
“ כך הטכנאי. “כרטיס מחשב חדש פלוס
₪ 975“ .
הולך להגמר רע לכיס שלי
עבודה וביקור”. הבטתי בטכנאי, הבטתי במזגן ו... שילחתי את הטכנאי לדרכו
שגם זה יקר מדי לטעמי לביקור בלבד) המזגן
₪ 275(
בתשלום שמגיע לו
הסורר עובד כמו חדש. כך שלפני שאתם שולפים את פנקס הצ’קים תזיזו
איזה חלק או שניים. לפעמים זה עובד.
eretzltd@netvision.net.il