ירדן קמינסקי
: “העמוד שלי הוא פרטי, אבל אני
איך הגענו עד הלום
משתמש בו הרבה לעבודה שלי. אני בן 52, מפיק מסיבות
בתל אביב, אירועים והשקות לספורטאים ושחקני
טלוויזיה. התחלתי כשחקן כדורסל כאן, במכבי שוהם
והכרתי הרבה שחקנים מקבוצות אחרות, גם ממכבי
תל אביב. התחברנו והתחלתי לצאת איתם, הסתובבתי
במועדונים ונכנסתי לעניינים. במקביל, התחלתי לקבל
בקשות חברות ואישרתי את מי שנראה לי וככה זה
מתגלגל. הרבה מכרים וחברים של חברים מגיעים אלי,
כי הם רוצים לשמוע על אירועים ולקבל מידע על מה שקורה”.
: “אני מעלה הרבה תמונות שמלוות את החיים שלי, אין לי בעיה להעלות גם
מדיניות
דברים אישיים, למרות שאני מודע ולא מעוניין לחשוף את עצמי יותר מדי. אני מאוד
פתוח וזורם, אין לי במה להתבייש. גם ההורים שלי חברים שלי בפייסבוק וסבא שלי
עשה לייק בשבוע שעבר על תמונה שהעליתי”.
“אני פעיל מאוד, מחובר בווריד לפייסבוק. זה הכלי שלי לעבודה ואני
תחזוקה:
מתחזק את זה בשגרה, מעדכן כל הזמן. בתל אביב, אנשים יפרסמו מה היה הדופק
שלהם הבוקר, ככה זה שם”.
: “אהלן אילת וחמישי שמח”.
סטטוס מנצח
סיגל מגן
: “כמה חברים יש לי? אני אפילו
איך הגענו עד הלום
לא יודעת. כאשר פתחתי את העמוד, שאלתי את עצמי
האם להכליל גם אנשים שאני לא מכירה או לשמור את
המעגל המצומצם והחלטתי לפתוח ולאפשר, כי אני
אמנית וזה משמש לי לכלי שיווקי וגם זו הזדמנות להכיר
אנשים אחרים שלא הייתי מכירה. הפייסבוק הדליק אותי
כי זו דרך להכיר אנשים ואני באמת אוהבת את זה. יש
לי חבר מפולין שאנחנו בקשר מדהים וכמעט נסעתי אליו
לביקור.
אני מעלה דברים מעולם הרגש שלי ואפילו העלתי תמונה שלי בבגד ים. אנשים
שואלים אותי איך אני מעיזה לחשוף את עצמי פיזית ורגשית עד כדי כך, אבל
אני יודעת שאני מרשה לעצמי ממקום של קבלה עצמית ולכן יש לי יכולת לשתף
תמונה שלי נהנית בחוף הים. יש לי גבולות גם בחשיפה, לא נכנסת לפינות שעלולות
להתפרש באופן לא מכובד”.
“אני מעלה לפחות 4 סטטוסים ביום. אני עוקבת אחרי כל התגובות של
תחזוקה:
אנשים ומשתדלת להגיב לכולם, זה באמת הרבה עבודה. אני לא יודעת לומר כמה
זמן אני משקיעה ביום בפייסבוק, אני מחוברת רוב הזמן. אנשי מקצוע אמרו לי לא
להעלות יותר מסטטוס אחד ביום, אבל אני מעלה לפי מה שבא לי”.
: “מספר האנשים שאני מתקשרת איתם ביום הוא בנפח אדיר
החיים לפני ואחרי
ביחס לעבר. אני אמנם לא יכולה לעקוב אחרי כל החברים שלי, אבל אני בהחלט
נכנסת לראות מה קורה אצל אחרים.
יש אנשים שנקשרתי אליהם והקשר עמוק יותר ויש פרויקטים אמנותיים שהשתתפתי
בהם שלא הייתי מגיעה אליהם בדרך אחרת. זו מתנה נפלאה”.
: “אהבה של אמא... פלוס צילום שלי מחבקת את הבן שלי אחרי קורס
סטטוס מנצח
טירונות. יש כאן שילוב של מילים ותמונה ואי אפשר לעמוד בפני תמונה כזו. קיבלתי
המון תגובות מרגשות עליה. והמסקנה שלי היא כשאת משדרת רגש, את מקבלת
רגש בחזרה, אין אפס. כמו בחיים”.
מאיר שדה
: “יש לי הרבה חברים, אני עובד
איך הגענו עד הלום
בתחום הפקת אירועים עסקיים ואני מתקשר עם הרבה
מאוד אנשים על בסיס יום יומי. אני יכול להעיד שאני
מכיר אישית ברמות משתנות כל אחד מ 0041 החברים
שלי”.
“העמוד הזה משמש אותי לקבלת מידע,
מדיניות:
להעברת מידע עסקי ואני גם משתמש בזה כבמה
להעברת מסרים משלי. בבחירות האחרונות למשל,
הייתי פעיל מאוד. הוצאתי לפחות 03 סטטוסים ביום
הבחירות, לצערי לא עזר לי. מחקתי את רוב הסטטוסים מהתקופה הזו, כי הייתי חייב
להתנקות מכל הרעל. זה היה אינטנסיבי וחריג עבורי. בדרך כלל אני מעלה פוסטים
ממוקדים, חוויות משפחתיות, יום נישואין וכאלה, אבל אני לא משתפך. הסטטוסים
שלי יהיו בדרך כלל אנקדוטות הומוריסטיות. בעיניי המלל הוא המשמעותי והתמונות
מלוות אותו”.
: “משתנה בהתאם למצברוח שלי ומה שיש לי להגיד. לא קם בבוקר וחייב
תחזוקה
לשדר משהו. נחמד לראות שאנשים מגיבים לפוסטים, אבל זה ממש לא מה שמניע
אותי”.
“אחינו האתיופים, אנחנו אתכם - די לגזענות”.
סטטוס מנצח:
דרור שגב
: “עמוד הפייסבוק שלי התפתח
איך הגענו עד הלום
בעקבות הספר “חוצה” שהוצאתי. זה ספר מסע
מוזיקלי, מאוד מחובר לעולם המוזיקה. אני לא מכיר
את רוב החברים בעמוד שלי, אבל אני מניח שהמשותף
זו האהבה למוזיקה וכנראה שהם מתחברים לטקסטים
שלי. יש לי כמה חברים שאני אוהב והם מוסיפים מוזיקה
לעמוד שלי ויחד עם הטקסטים שלי, יוצא איזה פלייליסט
שמתאים לכל מני מצבים”.
: “בחיי היום יום שלי אני מנכ”ל של חברה
תחזוקה
לאריזות, אין לי בכלל זמן לתחזק את העמוד. לא חשובות לי התגובות, אני לא
מתעסק בזה, אני עובד. סבבה למי שמגיב, סבבה גם אם לא. אני באמצע תהליך
כתיבת ספר נוסף וכשבא לי, אני מעלה פוסט ומוסיף מוזיקה וזהו. אני מעלה בערך
3 פוסטים בשבוע ולפעמים אחרים מעלים גם ומוסיפים מוזיקה ואני כמובן לא מוחק
אף אחד, להפך, אני מבסוט מזה”.
“הפייסבוק נתן המשך לחשיפה של הספר וזה כמובן משמח אותי
החיים לפני ואחרי:
מאוד. ככלל, אני לא מחבר בין העולם הווירטואלי הזה לחיים שלי”.
: “כולם מחכים לספר הבא”.
ססטוס מנצח
4600
2872
1400
1100
62
גליון 672
אבן שהם




