32 / 88
מאפיה
וקונדיטוריית האחים
כ ל ס ו ג י ה מ א פ י ם
בגטים
$
בייגלים
בורקסים
$
פיצות
$
פיתות: פיתות דרוזיות, עיראקיות
עוגיות: מעמולים, בקלאוות
עוגות יום הולדת (גדרון)
הרצוג 7 לוד
08-9159154
שעות פתיחה: בכל ימי השבוע (כולל שבת)
משעה 00:5 בבוקר עד 00:02 בערב
01 פיתות
₪
10
בלבד!!
₪ 5-
כל עשר פיתות נוספות ב
לחמנ י ות טר י ות
ללחמנ יה
₪
1
0
משמוליק שיר
בחירות
בהתחלה חשבתי לכתוב על הבחירות, ועל ביבי וציפי וקואליציות ואחוזי
חסימה ועוד כל מיני דברים כאלה שהיו מעצבנים אותי ואתכם. בסוף
החלטתי לכתוב על בחירה שעשיתי אתמול. זו הייתה בחירה כל כך
מוצלחת שאני רוצה לשתף אתכם בבחירה הזאת ולהציע לכם לעשות
אותה לפחות פעם בחודשיים או שלושה.
אני מבטיח לכם שזו תהיה בחירה שתכניס לחיים שלכם הרבה אור. זה לא
דורש תכנון ארוך ומייגע של טיסות ובתי מלון, זה לא עולה ממון רב ויש
לזה אותו האפקט (ואפילו יותר) של נסיעה לחופשה.
אז הסיפור הוא כזה. קמתי אתמול בבוקר, הסתכלתי החוצה וראיתי שמים
כחולים ושמש צהובה שולחת קרניים מלטפות אל היקום.
הרמתי טלפון לעבודה והודעתי שאני לוקח היום חופש. (אני יודע שלא אצל
כל אחד זה יכול להיות ספונטני כזה ולכן זה דורש תכנון מוקדם) ארזתי
את מישל באוטו ונסענו לנמל תל אביב. קודם כל היינו בהלם מכמות
האנשים שככה סתם ביום חול חשבו כנראה על אותו הרעיון, לקחו יום
חופש והגיעו לנמל. זה היה מדהים.
צעדנו, מישל ואני יד ביד (צעדנו לאט, כי אם אתם עוקבים אחרי הטור
שלי, אתם בטח זוכרים שהיא עדיין מחלימה מסיפור הברך השבורה...)
נהנים מקרני השמש החמימות. עמדנו על המזח עצמנו עיניים ונתנו לקצף
הגלים ללחך את פנינו. אחר כך ישבנו על ספסל מביטים באופק ושותקים.
שתיקה ששווה אלף מילים. קשיש לידנו האכיל את הציפורים, קולות
שמחה של ילדים עלו באוזנינו והעולם נראה פשוט יפה עד כאב. המשכנו
לטייל (מישל אמרה שזה התרופה הכי טובה לברך הכואבת שלה) ואחרי
שחשנו ברעב קל, ישבנו מול הים ואכלנו בנחת ארוחת בוקר מזינה. זה היה
בוקר שהיה לו ערך מוסף גדול לחיי הנישואין שלנו.
זה היה בוקר שנתן מרץ לכל השבוע. זה לא היה עסק יקר מדי בהתחשב
בתשואה שקבלנו ואני ממליץ לכל אחד ואחת מכם לבדוק בתחזית מתי
יהיה היום היפה הבא, לבקש מהעבודה יום חופש, לקחת את בן/בת הזוג
ולעשות משהו דומה. אתם תודו לי.
נס חנוכה שלא קרה גם השנה
הטלפון מצלצל.
שלום, זה שמוליק?
כן מי זה?
בוקר טוב, זה אראל ממפעל הפיס.
אוי אמא, אני יכול לשבת?
בטח בטח תשב, שלא תתעלף.
אראל מה אתה רוצה לספר לי (הלב הולם בחוזקה – בום טרח טררם)
אז שמוליק, אני רוצה לספר לך שגם השנה, כמו בעשרים השנה האחרונות
לא זכית באגורה שחוקה אחת ממפעל הפיס. ואני רוצה גם להגיד לך שאם
היית משקיע את כל הכסף הזה בתוכנית חסכון צמודת מדד, היום היה לך
כסף לטיול מסביב לעולם פלוס רכב צמוד.
יו, אני לא מאמין, אמא’לה ( צעקות וואי וואי וואי ברקע)
כן שמוליק, התרגשות גדולה. אז ביוש בינתיים ונדבר בערך בעוד עשרים
שנה.
eretzltd@netvision.net.il32
גליון 962
אבן שהם