28 / 72
28
גליון 362
אבן שהם
hadarmg@netvision.net.ilלתגובות:
0
מאת מוקי הדר
"צקצוק איתן"
ההגדרה בויקיפדיה למילה צקצוק היא, "עיצור
המפיק צליל מהחיך המסמן הבעת רגשי צער, או
חוסר סבלנות, ומשמש פעמים רבות את פרשי
הסוסים כדי להאיץ בסוסיהם". כאשר בוחנים את
שם המבצע "צוק איתן" והרגשות שהוא מעורר הוא
יכול להתאים גם להגדות המילה "צקצוק".
"הבעת רגשי צער"
באזעקה הראשונה ישבתי בקורס לנהיגה נכונה
ברמלה, בכיתה, עם אוספי
נקודות מתמידים שבצעו
עבירות תנועה כמוני.
המרצה הסביר על הלוח
איך לצפות מראש התנהגות
רכב שמנסה לעקוף משאית
ונוסע מולך כשקיימת
סכנת להתנגשות קטלנית
(ספק אם המומחים הצליחו
לצפות את התנהגות
וההתנגשות
החמאס,
החזיתית התרחשה בניגוד
לכל התחזיות), כשלפתע
נשמעה אזעקה. הכיתה,
שהיתה מורכבת ברובה
מערביי רמלה ולוד וכמה
יהודים, התפצלה. היהודים
ירדו למרתף, הערבים
ואני איתם, יצאנו החוצה
לצפות ביירוט המוצלח של
הרקטה. מה אפשר להסיק
מהתנהגות ספונטנית זו?
אולי שהיהודים מרגישים
שהרקטה שנורתה מעזה
רוצה להרוג אותם ולכן
תפסו מחסה, ואילו הערבים מרגישים עמוק בפנים
שאחיהם בעזה לא יפגעו באחיהם הפלשתינאים
אזרחי ישראל. אחרי כמה דקות חזרנו לכיתה
להמשך השיעור. להפתעתי לא נאמרה מילה. אפילו
לא "ציקצוק של רגשי צער", לא מצד היהודים ולא
מצד הערבים. כנראה הצורך לעבור את הבחינה
בהצלחה ולקבל בחזרה את רישיון הנהיגה חשוב
יותר וחבל לבזבז זמן על הסכסוך שאינו נגמר.
"הבעת חוסר סבלנות"
לפני 6 שנים נכנס בני איתי, לוחם באגוז, לעזה
במבצע עופרת יצוקה. שבועיים חיינו במתח וחרדה.
אני הצלחתי להדחיק את המתח על ידי הכנת
כתבות יום יום בעוטף עזה, אולי פסיכולוגית, כדי
להיות קרוב לבן שנלחם בפנים. גבי אשתי, שנשארה
בשוהם וסבלה הרבה יותר רגעי חרדה, היתה מעירה
אותי מוקדם מאד בבוקר ואומרת: "בוא לחלון, יש
בחוץ מכונית ובה יושבים אנשים. הם בטח ממתינים
שנתעורר ואז יכנסו לבשר לנו את בשורת האיוב".
הייתי קם מהמיטה, מביט החוצה מהחלון ואומר:
"מה, השתגעת? את לא רואה שזו המכונית שלך
שהשארת בחוץ ולא במוסך? איך את מסתכלת כבר
חצי שעה על המכונית שאת מכירה מצוין ואיש אינו
יושב בה ומדמיינת לך תרחישי אימה?". לך תבין לב
של אם בחרדה.
ועכשיו, ההיסטוריה חוזרת. בננו ליאור לוחם בנח"ל,
מיועד שוב להיכנס לעזה. הוא וחבריו ישבו דרוכים
ומוכנים. הם משמיעים צקצוקים, "כדי להאיץ בסוסים
שיושבים בממשלה". זה מובן אצל חיילים צעירים
שהוכשרו ללחימה ורוצים כבר לדהור לשדה הקרב.
מאז נכנסו לעזה ביום חמישי בלילה, אנו ההורים
עוברים שידור חוזר של חרדות. אמנם
עברו 6 שנים מאז החרדה שעברנו
בעופרת יצוקה, אבל הפעם השנייה
לא עושה את זה קל יותר. משתדלים
לשמור על שיגרה - רכיבה על אופני
הרים בשבילים ועבודה מאומצת של
אישתי, אבל כל טלפון מקפיץ אותנו,
כל ידיעה בחדשות על חייל שנפצע
מעלה את סף הדאגה וצפיה באולפני
הטלוויזיה שמלאים במלל אין סופי רק
מרגיזים. מזל שאפשר לברוח לערוץ 8.
"צקצוק של נחת"
כאשר שחר, הנכד בן ה-7, מלא דמיון
והמצאה, בונה מכונית מעופפת בלגו
והנכד יובל בן הארבע מצייר ציור
צבעוני, והנכד אלון בן השלוש בועט
בהצלחה בכדור וצועק 'גול!', הסבא
והסבתא מצקצקים בנחת, "איזה יופי".
לארח לכמה ימים את הנכדים שאבא
שלהם נמצא בגבול עזה בצו 8, זהו
בונוס. גם בשוהם שמענו אזעקות
והחלונות רעדו קצת מהבומים, אבל
הנכדים והבנות נהנו להשתולל בגינה,
לטבול בבריכת הפלסטיק, להתנדנד בערסל וליהנות
מארוחות מפנקות. היה די זמן להקדיש לכל אחד
מבני המשפחה ולהתמודד ביחד עם המצב ההזוי של
פיקניק בצל המלחמה. לכן על אף קולות הצקצוק,
בגלל הכעס, הצער וחוסר הסבלנות, נשארנו לבסוף,
כמו גם כל היושבים בארץ הזו, "צוק איתן".
ב"ה
בשוהם
קליניקה לטיפולים אלטרנטיביים משולבים
מעסה מנוסה ומקצועי.
אפשרות בבית המטופל
לא בשבת
nogakatz2
@
walla.com
|
050-7235573 ,03-9732793
M.S.W
נוגה כץ
מטפלת זוגית
ומשפחתית מוסמכת
טיפול פרטני
תאום הורי
עובדת סוציאלית קלינית
ק ל י נ י ק ה ב ש ו ה ם