40 / 72
במסגרת נסיעתם של השגרירים הצעירים, 51 הנערים והנערות, מסיימי יב‘ מתיכון שוהם
פגשו בגורמים שונים הקשורים לצלב האדום, שגרירים זרים, אנשי תקשורת ועוד. אולם
אירועי השבועות האחרונים תפסו נפח משמעותי במסעם ואת כל הידע שרכשו תרגלו
כדי להשיג הישיגים הסברתיים ואולי אופרטיביים במאבק הנחוש להחזיר את הבנים
החטופים בחזרה.
“הדאגה לחטופים ליוותה אותנו לאורך כל הדרך. כאשר הגענו לשוויץ, התפללנו יחד
עם הקהילה המקומית בבית כנסת בתפילה מיוחדת שהוקדשה להם ובכל מפגש עם
כל דמות בינלאומית, העלנו את הנושא וביקשנו שיעשו מאמץ וכל שביכולתם לסייע לנו
להשיב את הבנים בחזרה”. אחת הפגישות החשובות והמשמעותיות שלנו היתה עם הלל
, ארגון פרו-ישראלי לא ממשלתי, אשר הוכר
UN WATCH
נואר. הלל הוא מנכ”ל ארגון
על ידי האו”ם כמשקיף ויש לו את הזכות לשבת וגם לשאת דברים במועצה של זכויות
האדם באו”ם.
הפגישה איתו היתה חלק מהתוכנית המובנית, אבל כמובן שהנסיבות היו ברקע והשיחה
נסובה סביב המאמץ להגביר את ההסברה בנוגע לחטופים שלנו. שאלנו את הלל מה
הם עומדים לעשות בנושא, אבל לא היה לו רעיון מוגדר לפעילות. הצענו לו לנסות
ולהביא את שלוש האימהות לשאת דברים באו”ם ואמרנו לו שיש לנו גם אפשרות
לאתר אותן ולהעלות את הרעיון בפניהן”.
איך תכננתם ליצור עם האימהות קשר?
“אמא שלי מכירה דרך העבודה במגדל חברה לביטוח הן את איריס יפרח, אמא של אייל
והן את אופיר , אבא של גיל-עד שער. לכן, הצעתי שאמא שלי תנסה ליצור את הקשר
ולהעביר לאימהות את היוזמה ולראות האם הן מעוניינות. הלל בחן את ההצעה ואמר
שהוא מוכן לתת להן את הזמן המוקצב לו לנאום בפני הוועדה המתכנסת פעמיים בשנה
בלבד, אלא שהכינוס הקרוב של הוועדה הוא תוך פחות מ 84 שעות ..!!
נכנסנו ללחץ של זמן, היות והיינו צריכים להביא אותן לז‘נבה עד יום שני, לנאום בוועדה
המתכנסת בבוקר יום שלישי וכבר היינו בערבו של יום ראשון”.
איך הצלחתם להרים את המבצע בסד זמן כה קצוב?
“זה באמת היה מטורף וכאן אמא שלי, מירה, נכנסה לתמונה והייתה גדולה מהחיים.
אמא יצרה עם המשפחות קשר והעבירה להם את ההצעה”.
איך הן קיבלו את היוזמה?
מירה: “היתה שיחה מאוד טעונה ומרגשת עם איריס יפרח. הסברתי לה במה דברים
אמורים ואת דחיפות העניין. איריס היתה נרגשת מאוד והודתה מאוד לנועה ולי על
הפנייה אבל גם חששה מאחר ומעולם לא יצאה את הארץ ואפילו דרכון לא היה בידיה.
במקביל, יצרתי קשר עם אשר לוי, חבר טוב שלי אשר עובד יחד עם אופיר שאער, אביו
של גיל-עד. אשר, שמלווה את המשפחות מיום החטיפה, יצר קשר עם משפחת שאער
ועם ישי פרנקל – דודו של נפתלי. לאחר זמן קצר, קיבלתי שיחת טלפון מהגברת אסתר
אלוש – דוברת מועצה איזורית שומרון אשר אף היא מלווה את המשפחות, על מנת
לבחון את אמיתות ונכונות דברי. לאחר שהבינה את רצינות העניין, היא התחברה ליוזמה
והקדימה את הפגישה המתוכננת של המשפחות ליום שני, כדי שתוכלנה לדבר ולהחליט
האם הן מעוניינות בנסיעה”.
לאחר המפגש, האימהות החליטו כי רחלי פרנקל, הנושאת אזרחות אמריקאית ודוברת
מבצע ’שובו אחים‘ שלנו
נעה בר שבה הביתה ביום שישי האחרון, יחד עם 51 חבריה וחברותיה ממסע של שישה ימים בשוויץ.
אל הבית היא נכנסה בשמחה, מחכה ומצפה לספר להוריה את כל החוויות והקורות אותה. אבל את נעה וגם את חבריה לקבוצה,
מלווה מועקה. שלושה ילדים בני גילה, יצאו לפני פחות מחודש למסע שלהם הביתה, מסע אותו לעולם לא ישלימו.
במהלך שהותם בשוויץ, יזמה הקבוצה את הבאתן של שלוש אימהות החטופים לאו“ם ורשמו לעצמם הישג בדיפלומטיה בינלאומית,
מתוך תקווה כי בכך יקדמו את שובם של הילדים לביתם בשלום.
חברי המשלחת פוגשים את בת גלים, אימו של גלעד שאער הי"ד
משלחת "השגרירים הצעירים" משוהם
מאת גאילי שיף
40
גליון 262
אבן שהם