82 / 116
השנה, בפעם הראשונה, יצאה משלחת לייצג את ישראל
הוא מחנה בינלאומי
JAMBE-
ה
.
JAMBE
במחנה הבינלאומי
של תנועת הצופים העולמית המתקיים בבלגיה אחת
לארבע שנים ומזמין אליו 0001 בני נוער ממדינות שונות
לבוא ולחוות רב תרבותיות במקום אחד. בדרך כלל
החניכים מגיעים מאירופה אך השנה התרחב המחנה גם
למדינות מאסיה והקאריביים. המחנה כולו ערוך לפעילות
צופים: ניווטים, בנייה צופית, עשייה רב גילאית, הדלקת
מדורות ושילוב פרטני של קבוצות חריגות בקהילה, במיוחד
ילדים עם צרכים מיוחדים. המשלחת יצאה משוהם וכללה
את חניכי גדוד אפיק - שכבת ח' בהרכב של 63 חניכים,
3 מדריכים ו-2 מרכזי השבט. יחד יצאנו ל-11 ימים מלאי
חוויות, חברים בינלאומיים ושליחות משמעותית בבלגיה.
הכל התחיל כשהגענו ליער מוקדם בבוקר והתחלנו בבניית
המחנה הישראלי. בנינו אוהלים, שולחנות, ספסלים,
מחסה מפני הגשם ועמדת בישול. כשהגיעו הילדים משאר
המדינות, החלטנו לשבור את הקרח ומיד להתחבר עם
כולם. יחד איתנו בתת המחנה היו חברים מבריטניה, בלגיה,
קטלוניה, צרפת, הולנד ועוד. בהתחלה היה קצת קשה עם
השפה והיתה קצת מבוכה, אבל לאט לאט הפכנו לחברים
טובים שבכל הזדמנות משחקים יחד, מנגנים בגיטרה
ואוכלים ארוחות משותפות.
כמובן, שכבר מהערב הראשון היינו מוקד המחנה לערבי
גיבוש, שיחות נפש והווי.
המחנה היה עמוס פעילויות מהנות. ביקרנו בעיר לובן,
ניווטנו בכל העיר ואפילו היינו במוזיאון הצופיות העולמי,
נסענו לפארק מים, שיחקנו משחקי צופים בלגים, עשינו
טיול אופניים בעיירות סמוכות למחנה ולקחנו חלק בטיפוס
חבלים וספורט אתגרי.
, או בעברית - משחק הבלאגן.
MESS GAME
נחשפנו ל-
המחנה, שהיה מורכב מ-4 תתי מחנות, ערך תחרות ענקית
בין כולם. התחרות הייתה קשה ולא הגענו למקום הראשון,
אבל החוויה הבינלאומית, המוראל, המשחקים וכל השאר,
הם אלה שהיו חשובים באמת ונהנינו מכל רגע.
זכינו ללמוד ריקודי עם בלגים, לעשות יוגה ולרקוד היפ
הופ, וחווינו צופיות מסוג שעוד לא נחשפנו אליו.
ביום שישי אירחנו את כולם לקבלת שבת ישראלית, לימדנו
את כל המדינות כיצד מברכים וסיפרנו להם את הסיפור
חנה'לה ושמלת השבת.
היום המשמעותי ביותר בעיני היה הכפר הגלובאלי.
בהזדמנות הזו יכולנו להציג את ישראל בדרך הטובה
ביותר - בנינו דוכן עם סממנים ישראליים, חילקנו פלאפל
עם טחינה בפיתה, רקדנו את שיר הצופים והסברנו לכל
המבקרים על מפת ישראל והמקומות החשובים בה. הדוכן
זכה להצלחה ואפילו לראיון בטלוויזיה הבלגית.
אין ספק שהמחנה היה נקודת ציון חשובה עבור השבט
והמדינה. ייצגנו, חווינו, נהנינו, צחקנו, שיחקנו והכי חשוב
חזרנו עם הרבה חוויות ותחושת גאווה.
בהזדמנות זו נשמח להודות לגיל ליבנה ולמועצת שוהם,
לראש השבט איתן מרטון, למרכז מאור שטרן ולמדריכי
המשלחת אלון גלעדי, ענבר בויקיס ויונתן כרמי על
התמיכה, העזרה והלווי לאורך כל הדרך.
אז מה זה בעצם
אז מה זה בעצם
אז מה זה בעצם
עם מים, שמש, טבע ו 63 חברים במשך 7/42
להתמודד
זה
|
כל יום ארוחה יצירתית בשביל כל החברים ובשביל עוד כמה חברים חדשים ממדינות אחרות
לבשל
זה
|
נייר, אוכל, פלסטיק ושאר ירקות - כי פה לומדים לנצל הכל
למחזר
זה
|
להגיד שלום בספרדית, בבקשה בפלמית ותודה בצרפתית
ללמוד
זה
|
את השכנות הבריטיות להגיד ״חיימ שלי״ ו״מה נשמע?״
ללמד
זה
|
מגעגוע, לצחוק הרבה ממופע הפתיחה ובעיקר לעשות מוראל
קצת לבכות
זה
|
, להיות גאה בזה ולהפיץ לכולם אהבה כמו שרק ישראלים יודעים
להרגיש הכי ישראלי
בעיקר
זה
ג׳מבי
|
מאת: חן מידני, מרכזת שבט עמית - צופי שוהם
82
גליון 742
אבן שהם