אבן שהם - המגזין של שהם וישוביי חבל מודיעין

21-28 -

לקראת משחקי המכבייה שנערכו ב

ספורטאים

1300-

ליולי, הגיעו לארץ למעלה מ

יהודים מהארץ ומהתפוצות. הספורטאים התחרו

במגוון ענפי ספורט, כאשר לצד העניין הספורטיבי,

מדובר בעוד נדבך בקשר שבין יהדות התפוצות

וישראל והזדמנות חשובה לחיזוק והעמקת הזהות

היהודית של הצעירים.

אחת המשלחות למכבייה, התארחה בשוהם

בשבוע שקדם למכבייה. מדובר במשלחת של

וונצואלה, שהגיעה לשוהם הודות לצ’ריל קמפר,

עובדת המועצה אשר בימים כתיקונם משמשת

כאחראית על החינוך המיוחד ביישוב ובימים

מיוחדים כגון אלו, תורמת כרכזת השותפות בין

שוהם לבין הקהילה היהודית בוונצואלה.

במספר, התארחו אצל משפחות

50-

הצעירים, כ

שונות בשוהם, אשר קיבלו את הבקשה לאירוח

דרך המייל ונענו לה.

הצעירים שהתארחו בשוהם הינם חברי משלחת

, שהתחרו

12-17

הג’וניור של הספורטאים, בני

בענפים שונים ומגוונים כמו כדורגל, כדורסל,

שחייה, גולף, התעמלות אמנותית ועוד. הצעירים

התחלקו לזוגות ושלשות ומצאו בית חם אצל

תושבי היישוב, שמצידם, הקדישו להם מזמנם

ומרצם בניסיון להנעים להם את השהות בישראל.

במקביל, כחלק מהגעתם למכבייה, נבנתה

לספורטאים תוכנית, אשר שילבה בין אימונים

ספורטיביים לקראת התחרויות ופעילויות העשרה

שונות וטיולים להכרת הארץ. הספורטאים טיילו

בירושלים, תל אביב, לטרון ועוד, כשאליהם

מתלווים לעיתים גם חברים חדשים משוהם- בני

נוער מבני המשפחות המארחות, אשר קשרו עימם

קשרי ידידות וחברות.

במהלך השבוע, התאמנו הספורטאים במגרשי

ומתקני הספורט השונים ברחבי שוהם שנפתחו

בפניהם וכך הכירו את ילדי הקייטנות של שוהם.

, נערך במגרש הספורט של

14.7 ,

ביום ראשון

יהלו”ם, משחק ידידות בין נבחרת הכדורסל של

וונצואלה, לנבחרת מקומית, שהורכבה מנציגי

שחקני ליגת הנוער של בתי הכנסת. למשחק,

שאורגן על ידי אבי משיח וצור שטראוכלר, מפעילי

הליגה, שמשחקיה הסתיימו בימים אלו, הגיעו

צופים רבים, אשר בעקבות ההיכרות שערכו

במהלך השבוע עם השחקנים הזרים, הריעו לשני

הצדדים. כן הגיעו גם ה”הורים המאמצים” של

כדורסלני הנבחרת וצפו במתח במשחק.

“חברי המשלחת שהגיעו מוונצואלה עצמה”,

מספרת צ’ריל קמפר, “הגיעו במסגרת הפעילות

של המתנ”ס היהודי בוונצואלה, שנקרא

“עברייקה”, כך שהזיקה היהודית שלהם קיימת

כבר מהבית ורובם לומדים גם בבתי ספר יהודיים.

שאלתי אותם האם זו הפעם הראשונה שלהם

בארץ ולפחות שלושה רבעים מהם אמרו כי כבר

ביקרו בעבר בארץ ולחלקם יש משפחות שגרות

כאן".

הסתיימה השבוע ומעבר להישגים

19 -

המכבייה ה

הספורטיביים השונים, הושגה המטרה החשובה

מכל, חיזוק הקשר בין יהדות התפוצות לישראל.

“התארחו אצלינו שלושה נערים מנבחרת הכדורסל.

ראינו חשיבות באירוח והשתדלנו לתת להם תחושה

טובה ומסגרת משפחתית. כל בוקר הכנו להם

סנדביצ’ים ולקחנו אותם לאימון. משם, כבר לקחו

אותם לפעילויות שונות, לפי התוכנית שלהם. בערב,

כאשר הם חזרו הביתה, זרמנו איתם. היו ימים שיצאנו

איתם לתל-אביב, למסעדה או מקום מיוחד, והיו ימים

שהם יצאו בשוהם עם החברים החדשים שהכירו כאן.

למרות שיש להם זיקה ליהדות, אני לא התרשמתי

שהם חושבים על עלייה לארץ. מתוך השיחות איתם

אני מבין, שהם יותר עסוקים בהכנות לקולג’”.

, מנבחרת הכדורגל.

“אנחנו ארחנו שני בנים, בני

הם היו עסוקים באימונים שלהם, אבל נהנו מאוד

בשעות הפנאי להסתובב ולטייל ביישוב. עבורם,

האפשרות ללכת ולבוא כרצונם, אינה מובנת

מאליה, מאחר ובקראקס הם מנועים מלהסתובב

באופן חופשי ברחובות. רמת הביטחון האישי

בוונצואלה נמוכה מאוד והפשיעה הגבוהה מרתיעה

את התושבים מלהסתובב בחופשיות. היהודים

במקום נחשבים לבעלי ממון ועל כן הם בסיכון יתר.

הנערים סיפרו לנו שבוונצואלה הם מבלים בבתים

הפרטיים ובמתנ”ס ה’עברייקה’ ואילו כאן הם מאוד

נהנו ללכת למרכז המסחרי, לארח חברים אצלנו

וללכת לבד לבתים של אחרים. עבורנו, זו המשלחת

השלישית שאנחנו מארחים במסגרת הקשר

עם הקהילה בוונצואלה וזה מעשיר ותורם לשני

הצדדים ומאוד מומלץ”.

“אנחנו אירחנו שתי מדריכות, נתנו להן הרבה ספייס

ותחושה של חופשיות וביתיות. הן הרגישו בנוח

והתארגנו לעצמן ואפילו הזמינו חברים אלינו. הבנות

שהיו אצלנו לא דיברו אנגלית בכלל. איך תקשרנו?

חמותי דוברת לאדינו אז היא עזרה ובחלק מהזמן

שוחחנו כאשר הגוגל פתוח על תוכנת התרגום.

כשרוצים, מסתדרים. והכי חשוב זו התקשורת הלא

מילולית וכאן נתנו להן את ההרגשה הכי ביתית

וזורמת והן באמת הרגישו בבית. שמחנו לתרום

ולקחת חלק באירוח הכל כך חשוב הזה, וגם אנחנו

נתרמנו לא פחות”.

טרוזמן

משפ'

אלדר

משפ'

דדון

משפ'