41 / 64
“בטר פלייס” נסגרה.
היה להם חזון אמיתי להעניק לישראל פתרון לבעיית זיהום
האוויר, שנגרם ע”י מיליוני ואף מאות מילוני מכוניות ברחבי
העולם, ושלא היה מדובר רק בכסף ובלהרוויח...
יש האומרים שהניהול היה שגוי, שדילגו על שלבים
חשובים מדי בדרך להצלחה. יש מי שאומרים שהעולם לא
היה מוכן עדיין. השאלה הנשאלת היא -מתי נהיה מוכנים?
כשהקרחונים יימסו? כשהחיות יכחדו? כשהחור באוזון יגדל,
ויגדל, ויגדל...? היה להם רעיון מבורך, וחבל שהוא לא יצא לפועל במידה
הרצויה. עכשיו המוני אנשים שהביעו אמון בדרכה של החברה יישארו
עם מכוניות שלא ניתן לעשות בהן שימוש. ולמרות זאת, יש עוד אנשים
שמאמינים בחברה. ממחקר שערכתי באינטרנט, רוכשי המכוניות של “בטר
פלייס” היו מרוצים מהמכונית וטענו כי הן נוסעות בשקט מפליא ובמהירות.
הדבר המעניין הוא שחלקם אפילו לא מתחרטים על שקנו את המכונית,
למרות שעכשיו הם לא יכולים לעשות בה שימוש. הלקוחות מרוצים, אז
כנראה שהבעיה לא בנו אלא בהתנהלות החברה.
חבל. הם יכלו להביא לשינוי אמיתי. זו הייתה יכולה להיות הזדמנות גדולה
בהרבה מובנים. אפילו העולם היה רואה אותנו בצורה טובה יותר, וסוף סוף לא
היו מפרשים את מה שאנחנו עושים בתור משהו רע.
יש עדיין הזדמנות. אפשר שהממשלה תיזום להקים את החברה מחדש
ותבקר על כל צעד וצעד. או להוביל רעיון דומה, עם המכוניות ההיברידיות.
ולמה זה כל כך חשוב? בטור הבא אני אספר על הנזקים של הדלק ותוכלו
להבין למה חייבים לחדש את הרעיון של “בטר פלייס”.
)
7
(
סביבה איכותית יותר
מאת ענבל הולצבלט
דף
ה
סגול
ה
דף
ה
ה
נערת החודש
תאריך לידה: 8991/9/52
צבע אהוב: כחול
זמר אהוב: שלמה הארצי
מאכל אהוב: סטייק
נוטלה או השחר: נוטלה
אם היית עוף, איזה עוף היית? ענפה
מוטו: אל תהיה צודק, תהיה חכם
שאיפה בחיים: להופיע על במות
עדי (עדי)
ברוטפלד
נער החודש
תאריך לידה: 8991/21/21
צבע אהוב: כחול
Sum41:
להקה אהובה
מאכל אהוב: דמבורגר
נוטלה או השחר: נוטלה
אם היית עוף, איזה עוף היית? נשר
מוטו: תמיד תתחיל ברגל ימין
שאיפה בחיים: טייס
שחר (חמי)
חמיאל
את השיר שפורסם בגליון הקודם כתבה אלמוג שטרן
ולא כפי שנכתב.
בתקופה הזו של השנה, בשנים עברו, המוח שלי התכוונן למצב ‘טרום
חופש’: מפלס הפעילות צנח בחצי, המונח ‘דאגה’ יצא מהלקסיקון,
המבחנים נגמרו ממזמן ועד ההסברים המגומגמים שאאלץ לתת
בעקבות התעודה יש זמן.
והשנה, פתאום, אחרי אחת הבגרויות, קלטתי מה התאריך. יוני. העשירי
ביוני. עוד עשרה ימים אני מסיימת את כיתה י’. אחותי ממרום שנותיה
צוחקת עלי, אחיי הקטנים לא מבינים על מה המהומה.
אבל אותי זה מרגש. ומפחיד.
מרגש - זהו, עשר שנים מאחורי. נשארו עוד שתיים. החופש הגדול עומד
על הסף, מרווח נשימה ארוך שבהחלט נחוץ אחרי הבגרויות האחרונות.
מפחיד- נשארו לי רק עוד שני חופשים גדולים אמיתיים. כיתה י”א,
‘הגיהינום’, עומדת בפתח.
אבל יותר מהכול, זה מפליא. מפליא שאני חיה כבר 61 שנים-
מצד אחד, כל כך הרבה, ומצד שני - ממש מעט, הכול נדמה
כרצף אחד של זמן שבו משובצים הזיכרונות שלי. מפליא
שכבר עברתי בגרות אחת, שתיים, חמש. ושהשמיים לא נפלו.
מפליא שאני עורכת את הדף כבר שנה. סליחה על הטעויות שנופלות
מידי פעם, תודה רבה על התגובות המפרגנות.
ברוך הבא, חופש גדול, יום הולדת, ים, המון שמש. ברוכים הבאים
פירות קיץ, יתושים, שינה עד מאוחר. להתראות עד הודעה חדשה-
ספרי לימוד, מחברות, כיתות.
ומילהלהוריםהיקרים: זהחופש. החופשהגדול, שגםאתםבתור בני נוער
ערגתם אליו כל השנה. מפאת המחסור החמור בתחבורה ציבורית נוחה
ובמקומות בילוי, אנחנו מסתובבים ברחבי שוהם, בגנים. הרי גם אתם
לא תאשרו לילד שלכם לצאת כל שני וחמישי לקולנוע. אז בבקשה, לא
להעיףאותנו, לאלקטרעלינו כלכךהרבה. עודמעטהילדיםהחמודיםבני
החמש שקשה לכם להרדים ירצו גם הם לצאת בערבים לגינה הסמוכה.
אני לא מתכוונת לקריוקי מטורף בשעה שהציפורים עוד ישנות, אני
מתכוונת למפגש חברתי שכולל-מה לעשות, אנחנו לא אילמים-
דיבורים. אם שני הצדדים יגלו התחשבות, אני בטוחה שנצליח להימנע
ממו”מ עם הפיקוח העירוני כל לילה.
חופש מהנה, מנוצל ובטוח,
נועה שטרן
ה ב ה ר ה
בס”ד
מאת נועה שטרן
כי זה החופש
הגדול
41
גליון 442
אבן שהם