12 / 84
דבר המערכת
לפני מספר שבועות, פרסם שר האוצר לפיד, פוסט
בפייסבוק בנושא ריקי כהן. לפיד בחר בדמותה
הפיקטיבית של ריקי כהן, תושבת חדרה, ממעמד
הביניים, אשר משתכרת יחד עם בן זוגה “רק” 000,02
שקלים בחודש (שר האוצר לא הבחין בין ברוטו לנטו).
ריקי המסכנה, טסה רק פעם בשנתיים לחו”ל, שזה
עצוב וקורע לב לכשעצמו, אבל הקושי הגדול שלה
הוא, שהיא לא יכולה לרכוש לילדיה דירות. הבעיה
כמובן היא, שריקי כהן לא גרה בחדרה בכלל. שכן
חדרה נכללת בעשירון החמישי וככזה, השכר הממוצע
בה נע בין 918,6 - 418,7 שקלים לחודש (לפי נתוני
הלמ”ס לשנת 0102). אז מאיזה עשירון ריקי כהן?
ככל הנראה מהעשירון התשיעי הגבוה. ואם ריקי כהן
מהעשירון התשיעי לא יכולה להרשות לעצמה לרכוש
דירות לילדיה, מה יגידו כל המדורגים בעשירונים
הנמוכים יותר?
כל מי שקרא בחודש שעבר בגיליון “שוהם פלוס”
את הידיעה על רמת השכר בשוהם, גילה כי, “מצבם
הכספי של תושבי שוהם הוא הרבה מעבר לממוצע..
עם הכנסה ממוצעת לנפש בסך 077,9 שקלים בחודש.
נתון זה לוקח בחשבון גם ילדים ואחרים שאינם
עובדים”. זאת אומרת, אליבא דשוהם פלוס, שמשפחה
ממוצעת בשוהם (עם שלושה ילדים) מרוויחה כ-
000,05 שקלים בחודש. הידיעה, אשר התפרסה על
פני עמוד וחצי, הביאה נתונים סטטיסטיים בנושאים
שונים ובכללם נתוני שכר.
חוה קין מהלמ”ס, נאותה לשלוח לנו את הנתונים
הנכונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת
0102, לפיהם, שיעור ההכנסה הממוצע בשוהם עמד
על 497,31 שקלים לשכיר ו- 515,21 לעצמאי.
הידיעה בנושא הסקר החברתי-כלכלי, פורסמה גם
בעיתונינו, “אבן שוהם”. אנו בחרנו שלא לנתח את
נתוני הסקר בפריסה שכזו, משום שהסקר נכון לשנת
8002 ולמספרים יש משמעות, רק כאשר לספרות
השנה בה הם מפורסמים יש רלוונטיות.
בעוד פחות משבוע, נחגוג את חג השבועות,
הוא חג מתן תורה. בחג זה, קוראים את מגילת
רות, שהיא אחת מחמש מגילות בתנ”ך ואחת
משתי המגילות שנקראות על שם אישה.
מגילת רות נפתחת עם קורות משפחתו של אלימלך
מבית לחם. בעקבות רעב בארץ החליט אלימלך
לעבור למואב עם אשתו נעמי ושני בניו. אולם בשבתם
במואב, פוקדת אותם שרשרת אסונות, כאשר תחילה
מת אלימלך ואחר כך מתים שני הבנים. נעמי נשארת
עם שתי כלותיה המואביות, רות ועורפה. כאשר
מסתיים הרעב ביהודה, מחליטה נעמי לחזור לארצה.
כלותיה המואביות מלוות אותה, אך היא מפצירה
בהן להישאר. עורפה משתכנעת ונשארת בארצה,
אולם רות אומרת לנעמי, “עמך – עמי ואלוהיך –
אלוהי” וקושרת גורלה בגורלה של חמותה לשעבר.
נעמי ורות חוזרות לארץ יהודה כאלמנות וחסרות כל.
הן מגיעות לבית לחם בתקופת הקציר ורות מחליטה
לנצל את זכותה כענייה וללכת ללקט בשדה את
שהשאירו הקוצרים. היא מגיעה לשדהו של בועז, קרוב
משפחה של נעמי, איש נכבד ובעל נכסים. בועז מבחין
ברות מבין המלקטים בשדה והיא מוצאת חן בעיניו.
כשהוא שומע את מה שעשתה למען נעמי, הוא מחליט
להעניק לה יחס מיוחד. נעמי שומעת מרות על המפגש
עם בועז ומעודדת את רות לרדת אל הגורן ולחכות עד
שבועז, הנמצא בגורן, ילך לישון. וכך, באמצע הלילה,
מגלה בועז את רות השוכבת למרגלותיו, מבקשת
ממנו שייגאל אותה ויישא אותה לאישה. בועז מחליט
לשאת את רות והיא יולדת לו בן, שעתיד להיות סבו
של דוד המלך. כך זוכה רות המואבייה לא רק לבעל
מכובד ולמשפחה, אלא גם לזכות הגדולה שדוד
המלך יהיה אחד מצאצאיה.
מגילת רות היא מגילה של חסד, חברות ונתינה
שלא לצורך קבלה. בעולם בו אנו חיים, לא הנתינה
היא החשובה, אלא הנתונים. לא הסיפורים הם
המשמעותיים אלא המספרים.
כדאי לנצל את חג השבועות, לחשיבה על מהות
חברות אמת, קהילתיות וחסד, ופחות על כמה אנחנו
מרוויחים וכמה מכוניות יש לנו. מגילת רות נותנת לנו
מבט פנימה, שמחליף את המבט החיצוני הרגיל שלנו.
משפחה ממוצעת בשוהם, עם שלושה ילדים, מרוויחה כ-000,05 שקלים בחודש
מה, אתם לא?
טור על נתונים ומנגד, על נתינה
בברכת חג שמח
מערכת אבן שוהם
12
גליון 242
אבן שהם