ההריונות הבלתי רצויים. במדינות בהן
ידוע כי בני הנוער מקיימים יחסים,
ישנו דגש על מניעה בדרך של חינוך
מיני אינטנסיבי בבתי הספר. בני
הנוער שם מודעים יותר ויודעים כיצד
להמנע מלהיכנס להריון“. ד“ר ארגוב
אומר כי, ”אי דיבור על נושא המין לא
מונע התנסויות בלתי רצויות ומאידך,
מביא להריונות בלתי רצויים. חובה
לדבר עם בני הנוער על הסיכונים
שבהריונות בלתי רצויים, כמו גם
על הסכנות של הדבקויות במחלות
מין. בישראל, כן נעשית עבודה בתחום זה, אבל היא
עדיין בלתי מספקת משום שהיא ממוקדת בתחום
העלאת מודעות לסיכונים ולא מספיק נותנת בידי בני
הנוער את מה שאנו מכנים ”הרכשת אחריות“, הבנת
היכולות, הסיכונים והאחריות בנוגע לכלל ההתנהגות
המינית שלהם“.
מדריך להורה
המבולבל
מה יכול ההורה המודאג לעשות אל מול ילדו
החדשותהרעותהן, שמעטמאוד. החדשות
המתבגר?
הטובות הן, שהמעט הזה יכול להיות מאוד משמעותי.
מראיונות שערכנו עם כל בעלי המקצוע, עולה שישנה
הסכמה לגבי מספר דברים שעל ההורים להקפיד
בחינוך ילדיהם.
”אנחנו חיים בעולם של שיתופיות דיגיטלית“,
שיתוף:
■
אומר ד“ר הסגל, ”אבל לא נשכח שמעל הכל, כהורים,
עלינו להגביר את השיתופיות עם ובחיי הילדים שלנו.
ההורים, משמעותיים מאוד מאוד ולא מאבדים
רלוונטיות עבור הילדים, למרות פערי הדורות. הילדים
זקוקים להדרכת הוריהם, מקשיבים גם כשנראה
שאינם ומושפעים גם כאשר הם מורדים“. ד“ר הלר
מציע להורים לנהוג במה שהוא מכנה ”פתיחות לא
חודרנית“, ”אין ספק“, אומר הלר, ”ששילוב של פתיחות
של ההורים ונכונות לשוחח על הנושא, יחד עם
הכוונה וחינוך לשמירה על גבולות הגוף וההתנהגות,
יסייעו בהבנה, בשליטה על הדחפים, ובחוויה ש“יש
מי ששומר עלי“. יש לכבד את פרטיות הילדים ולא
לפלוש לתוכה ברגל גסה. יחס מכבד, דואג ושאינו
, הינם
הצבת גבולות בהירה וברורה
שיפוטי, יחד עם
השילוב הרצוי.על ההורה להשתמש בכוחו לחינוך
ערכי של הבנת מערכות יחסים ובנייה
בריאה של מערכות יחסים“.
יצירת מערכת יחסים של
פתיחות:
■
פתיחות ונכונות לקבל ולתת עצה.
התמיכה הרגשית שנער או נערה
מקבלים מההורים שלהם, יקבעו את
רמת הפתיחות שלהם ביחס להוריהם.
על ההורים להכיר את המדיה הדיגיטלית
והרשתות השיתופיות על יתרונותיהם
וחסרונותיהם וליצור קשר של ידיעה
והבנת עולמם של הילדים.
קביעת סדרי עדיפויות ברורים
חינוך:
■
על ידי ההורים. ילדים אשר מתחנכים בצורה עקבית,
תוך קביעת סדרי עדיפויות ומינונים על ידי ההורים,
יפגינו יותר בקרה עצמית, צנזורה והבנה של מעשים
ותוצאות. “על ההורה להיות המצפן ומורה הדרך,
המבהיר מהי התנהגות ראויה ובלתי ראויה עבור בני
הנוער“, אומר ד“ר ארגוב, ”האמירה הזו חייבת לבוא
ממקום נחוש וברור. הורים רבים, בנסיון להתקרב אל
ילדיהם, מגיעים למצב בו הם משקפים לילד בדיוק
את מה שהוא רוצה לשמוע. ההורים לא צריכים
לחשוש מאמירות ערכיות, חינוכיות והצבת מודלים
מוסריים לילדיהם“.
המחשבה כאילו ”אם נדבר
חינוך מיני בבתי הספר:
■
על זה, בעצם ניתן לזה לגיטימציה“ אינה רלוונטית
עוד. החשיפה לתכנים ברשתות הדיגיטליות לא
מאפשרות את הפריבילגיה להמנע מהשיח בנושאי
החינוך המיני.
הלחמת ריסים
חדש
סדנאות להעצמה נשית
נומורולוגיה - עדיטל זו-ארץ
(זמן מיסטיקה מערוץ 01).
כירולוגיה (קריאה בכף היד),
הרצאות.
50
גליון 042
אבן שהם
צילום אילוסטרציה




