18 376 ~ כבר ימים רבים שאני דבוק לחדשות בטלוויזיה, בעיקר בערוצים הבינלאומיים. המלחמה באוקראינה מעוררת בי רגשות עזים. כמי שחווה על גופו כמה מלחמות, אני קודם כל מזדהה עם כאבם של ההרוגים, הפצועים והפליטים. אני מעריץ את גבורתם של האוקראינים שנלחמים ועומדים באומץ מול מכונת המלחמה של פוטין. הם יוצאים לקרב מזוינים בבקבוק מולוטוב בלבד, מול טורים אין סופיים של טנקים רוסים, מהדהדים את דוד שיצא להילחם עם רוגטקה מול גולית הפלשתי, ואני מתפלל שכמו בסיפור התנ“כי, יצליחו גם תושבי אוקראינה להביס את הפולשים. ביטויים כמו פטריוטיזם ואהבת המולדת שנשחקו והפכו לעיתים למטבעות לשון שמשתמשים בהם בכל ויכוח פולטי שולי, מקבלות פתאום משמעות אמיתית. שמות הערים כמו קייב, אודסה ולבוב אינם זרים לי, בשלוש הזדמנויות 1 ביקרתי בהם ככתב חדשות ערוץ שונות. הביקורים היו קצרים, אבל אנסה להעביר כאן התרשמויות וכמה תובנות. הוזמן קצב,הביקור הראשון היה בקייב. נשיא המדינה לטכס זיכרון רשמי בבאבי יאר, האתר בלב קייב בו נרצחו עשרות אלפי יהודים ביריות, במשך שלושה ימים נוראים במלחמת העולם השנייה. האתר הזה נפגע עכשיו מטיל רוסי. את ביקור הנשיא כיסו אז כל שלושת הערוצים. ההתרשמות שלי מקייב הייתה שזו עיר אירופאית, מלאה בארמונות מרשימים וספוגת היסטוריה. נהר הדנייפר הרחב עובר באמצע העיר והגשרים הרבים מרשימים מאד. קשה להעלות על הדעת שאפילו מטורף כמו פוטין ישטח אותה בהפצצות מהאוויר, ברקטות ובטילים כמו שעשה לגרוזני, בירת צ‘צ‘ניה המורדת, שאיש במערב לא ידע היכן העיר הזו נמצאת על המפה. אם פוטין יכנס לקייב חיילים ואזרחים 100.000 - עם טנקים, הוא יתקל ב שנחושים להגן עליה עד מות. זו תהיה מלחמה כמו בסטלינגרד בה הרוסים שברו את הצבא הגרמני הבלתי מנוצח. רגע מרגש בביקור היה בבית הכנסת בקייב בו קיבלה הקהילה היהודית את הנשיא. בקהל נכחו הוריו השכולים של חייל בודד מצה“ל שעלה מקייב, התגייס לסיירת אגוז ונהרג במלחמת לבנון השנייה, הם זכו לחיבוק חם מהנשיא. קשה שלא לדאוג ולתהות מה עולה היום בגורלם של הורים אלו שזוועות המלחמה שוב מגיעים אל סף ביתם. הביקור השני היה בעיר לבוב. הפעם יצאתי לביים סרט תיעודי על רצח היהודים בידי שכניהם האוקראינים בשואה. גם לבוב היא עיר יפה מאד עם מרכז היסטורי. לבוב שנמצאת בחלקה המערבי של אוקראינה היא מוקד הלאומנות האוקראינית. כאן מדברים בשפה האוקראינית ולא ברוסית כמו במזרח. באחת הכיכרות ,סטפן בנדרה ניצבת אנדרטה חדשה עם פסלו של גיבור לאומי שחייליו שנלחמו שכם אחד עם הנאצים במלחמת העולם השנייה נגד הרוסים, ועל הדרך רצחו עשרות אלפי יהודים. מחאות מהקהילה היהודית ומהעולם לא הצליחו למנוע את הצבת האנדרטה. כאן עולה השאלה האם אנחנו יכולים לגלות היום שנה רצח במו ידיו מאות 80 סימפטיה לעם שלפני אלפים מבני עמנו. תושביה 3000 בעיירה בולוחוב שבה צילמנו נרצחו כל היהודים על ידי אוקראינים. בודדים ניצלו, ביניהם שמצא מסתור בעלית הגג 13- בן ה שלמה אדלר בביתה של משפחה אוקראינית, אך היה צריך להיזהר מאד כי אחיה של אותה צדיקה עסק בהסגרת יהודים לנאצים, תמורת בצע כסף. אם חייליו של פוטין יחריבו את העיירה בולוחוב, איך נרגיש? נקמה ראויה על הסגרת היהודים בשואה או צער על סבלותיהם של ”חסידי אומות העולם“ ובני משפחותיהם? הביקור השלישי היה באודסה. הוזמנתי לסקר כנס שנתי של ארגון יהודי ”לימוד“ שיוזם מפגשים וסמינרים לצעירים יהודים יוצאי ברית המועצות, כאלו שאינם מתכוונים לעלות לארץ או להשתייך לקהילות אורתודוקסיות כמו חב“ד. בסמינרים אלו מחזקים את קשריהם עם העם היהודי ועוסקים בשאלה איך להישאר רוסי או אוקראיני וגם יהודי מודרני וגאה. , הוא מודל ליהודי מסוג זה. זלנסקי נשיא אוקראינה, דוגמא לפתיחות הוא מחזמר שהעלו לכבוד הכנס על הבמה. המחזמר עסק בהיסטוריה של יהדות אודסה. מצד אחד, הציגו את אושיות התרבות שפעלו באודסה ,שלום עליכם ,ביאליק מוכר ספרים, מנדלי כמו , ומצד שני, הנציח בריקודים אחד העם ו ז‘בוטינסקי ושירים את זכרו של הגנגסטר היהודי המפורסם , שעסק בגבית דמי חסות, בהברחות, מישקה יפונצ‘יק בסחר בסמים ובזנות, ושלט במאפיה היהודית שנחשבה לחזקה ביותר בעיר הנמל החשובה ביותר בברית המועצות. אודסה היא עיר חדשה יחסית, ומכונה ”הפריז בסגנון 19- של אוקראינה“. היא נבנתה במאה ה האדריכלות הצרפתית, יש בה שדרות יפות וטיילת מפורסמת. זו עיר תיירות ונופש, חופי הים השחור שוקקים בקיץ. על בתיהם של הסופרים והמנהיגים הציונים התקינו לוחות זיכרון, ואתה יכול לשבת ולשתות קפה באותו בית קפה שבו נהגו אז לשבת ולהתווכח על עניינים ברומו של עולם. הפגישה עם הצעירים היהודים בסמינר ”לימוד“, הבהירה שהם רואים באודסה את ביתם וכנראה חלקם יישארו להגן על עירם האהובה השוקקת חיים ותרבות. ביום השמיני לפלישה הרוסית כאשר הכוחות חיים צ‘סלר הרוסים מתקרבים לאודסה, התקשרתי ל שעומד בראש ארגון ”לימוד“ העולמי כדי לשמוע מה קורה לחברי הארגון בעיר. הוא סירב לעדכן אותי .הבעתי את תמיהתי ואז ענה בנחישות: ”יש לנו גם קבוצות של ”לימוד“ ברוסיה, והמבין יבין“. מתברר שלא רק ממשלת ישראל מנסה ללכת בין הטיפות ולהתחמק מלקבוע עמדה מוסרית, אבל זה כבר נושא לכתבה אחרת. mukihdr@gmail.com:ĦđčđĎĦĘ ĤďĐ ĕģđĚ :ĦČĚ זיכרונות מאוקראינה עניין אישי חזרה בזמן לביקור בשלוש ערים שמי יודע מה יעלה בגורלן ~ ~ ~ # ~ # ~ MA ~ 052-8744959
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=