אבן שהם - גיליון 374

26 374 ƒ‡Š€ ‹‚— ~ שלא תהיה אי הבנה, חוקרים הם אנשים כמו כל אחד, ובהיכלי המדע - המטבע היקר ביותר הוא הפרסטיז‘ה. פרסום של יוקרה, הערכה והוקרה הם התגמול אליו נכספים כל החוקרים עבור עבודה מאומצת ומקצועית שהניבה מידע חדש וקידמה את האנושות צעד נוסף להבנה טובה יותר של היקום. אבל יש פרסום, ויש פרסום. ולפעמים גם חוקרים מחפשים קיצורי דרך בעייתיים כדי להגיע לאותה הכרה נכספת. לדוגמה, החוקרים בשוליים אשר מובילים את מתנגדי החיסונים, בהחלט מבליטים את הבעיה הממאירה הזו, אבל זה ממש לא רק שם ולא רק כיום. הסיפור שלנו מתחיל מהעובדה הפשוטה שכאשר יש לך מידע חדש, הרבה יותר קל להטיף אותו למקהלת הכנסייה מאשר להתמודד מול עמיתים למקצוע. ניקח צעד אחד אחורה: השיטה המדעית מניחה מראש כי כל אדם, חוקר או לא, הוא רק בן-אנוש, שבוי בסטיגמות, באפשרות לטעות, בהוספת אינטואיציות ומשאלות לב. אי לכך - אחד הבסיסים של השיטה המדעית הוא יצירת קונצנזוס. אף אחד אינו אוחז ”במטה-האמת“ ושום מידע לא אמור להתקבל מתוך אוטוריטה. כלומר, אסור שאיכות הגילוי תישקל על פי הדרגה או רמת ההסמכה שיש לבעל המידע, החוקר, אלא רק על ידי איכות הנתונים והניתוח. לכן, כאשר מגיע מידע לקהילה המדעית, הוא חייב לעבור בדיקת עמיתים. העמיתים נבחרים כך שהם מבינים היטב את החומר ויודעים לשאול את השאלות הנכונות. וכרגיל, הנר לרגלינו מסתכם באכסיומה הבאה: ”ככל שהטענה מרחיקת לכת, כך ההוכחות חייבות להיות מרחיקות לכת“. מדענים רציניים מבינים את הצורך בכאב הראש הזה שמאפשר להם לשפר ולדייק את המידע שהם רוצים להביא. מדענים קצת פחות רציניים, יכולים בקלות לראות בזה מכשול או איום: ”המערכת נגדנו!“, ”יש לנו גילוי שכולם לא רוצים שיתפרסם“, ”מישהו משלם למישהו“, וכו‘ וכו‘. בדיוק הדברים שהמערכת רוצה לסנן הצידה בבואה לחקור את האמת. אז פעם זה היה קצת יותר פשוט: יש קונצנזוס מדעי מאוד רחב ומקובל ויש שוליים מאוד צרים של ”שוק שחור“, שם מנסים חוקרים בעייתיים למכור לקהל את מרכולתם החצי-אפויה, לעיתים אף המורעלת. היום, בעידן של רשתות חברתיות שמייצרות ”תיבות תהודה“ דיגיטליות, מתגלה בעיה חמורה בהרבה. נניח שאתם חוקרים, גיליתם מידע מדהים שאתם רוצים לחלוק. לעניות דעתכם, המחקר תקין ובוצע בתום לב ובבדיקות מחמירות. אז הראיתם את זה לעמית או שניים, ככה בקטנה, וקיבלתם אינדיקציות לא כל כך טובות ואתם מבינים שזה הולך להיות לא פשוט. ניצבות לפניכם שתי אפשרויות: א. להיות מקצוען בקונצנזוס: לנשום ללכת לבדיקת עמיתים כאשר יש סיכוי סביר שתקבלו הרבה בקשות להסברים נוספים, מראי מקום, העברת מדידות גולמיות ושאר ירקות. עניינים שעושים הרבה כאב ראש ומייצרים המון עבודה. ב. ללכת לשוליים - לשוק השחור: מאוד קל למצוא קהל שצמא בדיוק למידע הזה. מאזינים לא מקצועיים אשר הופכים כל אבן כדי למצוא רק הסבר מסוים לתופעה מסוימת. וראו איזה פלא: במקום ”חמוצים“ בחלוקים לבנים, קבלתם עדת מעריצים. במקום שאלות נוקבות, אנשים מבקשים עוד. יוריקה!!! מעגל הסכלות הזה מזין את עצמו מתוך עצמו. שני הצדדים לא רוצים שיבלבלו להם את השכל עם עובדות ומעדיפים לתקף אמונה בה הם בחרו מראש: החוקר מאמין במחקר שלו וקהל הספקולנטים כבר החליט מה נכון ומה מזימה. כאשר מכפילים את זה בוויראליות של הרשתות החברתיות, זו ממש בעיה. אסור שתירוצים של דוחק בזמן והצורך לפעול מיידית ישפיעו על תהליך זה. הסירו דאגה, כאשר יש אינדיקציות שמאוששות טענה מרחיקת לכת, הקהילה המדעית משנסת מותניה לקראת גילוי מרחיק לכת. בואו נזכור, אי אפשר לבנות הנדסה, אנרגיה, כימיה, פיזיקה, ביולוגיה על בסיס מדע שגוי. אף אחד לא רוצה לעלות על מטוס, לחצות גשר, לקבל חיסון, לסמוך על כרית אוויר, להשתמש במכשיר חשמלי וכיו“ב שמבוסס על מחקר לא מבוקר. שורה תחתונה: רובינו ככולנו לא אנשי מחקר ואף אחד לא מקיף את כל נושאי המחקר של האנושות. לכן, אם אתם רוצים מידע מבוקר, תנו לשיטה המדעית לעבוד. קצת סבלנות ואל תקנו מידע מהשוק השחור, אלא רק מהקונצנזוס. ĤĘĝĤĠ ĐĜģĘČ :ĦČĚ בין קונצנזוס לשוק השחור יוצא מן הכלל ĐĤčēđ ĐĘėĘė ,ĞďĚ ĦđčģĞč ĕĎđĘđĜėĔ ęĒĕ מרחבי הדיגיטל מעניקים תחושה כאילו כל החכמה האנושית מפוזרת שם, כמו שקית גולות שנפרמה. לצד מידע אמין, מגיע גם מידע רב ולא מבוקר מצד חוקרים בעייתיים, המזין קהילות בעייתיות. כל מה שנותר זה להפעיל את השכל הישר “–ƒƒ— Š~‰‡Œ –  ‚ƒ•˜ …˜’ 29 “ ‡ * ‹‚— 10 ‚Ž~˜ www.chiropractica.co.il | 050-6333061 ‚Ž‡ ‚•‡†•–’ƒ–‡‰ Š— –‡–— ˜ƒ‡ Šƒ’‡† ˜‡ŽŒ ‚‡”–€†Ž‡~ ‚‡”‡ ‡‡ƒ•‡Š Šƒ’‡† –ƒ†•–’ƒ–‡‰ ÝíÝÔ ãÙâÝÔ ÝÕÝÜÝäÖÙë ÝîÙÖØäîØ ìæÙä ŧáÝ×àÝ áÝìÙØ îßì×ØÙ áÔîÙâ ãÙâÝÔ ADHD ÝÝíëà áÝàÙæâ áÝàß îÝÝäëØ áæ îÙ××ÙâîØà ìÖîÔÙ ÝíÙë

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=