אבן שהם - גיליון 359

24 359 גליון אבן שהם דבר לא בישר את המחזה המוזר שעתיד להתרחש עוד דקות ספורות ברחבת הכניסה לבית המשפט לענייני משפחה במרכז הארץ. בעוד חצי שעה יחלו שני דיונים בשני אולמות שונים. באולם הראשון, בפני שופט מחמיר, ידון ובאולם ליד, באולמה נירה ו ניר עניין הגירושין של . דנה ו דן של שופטת ותיקה, ידון עניין הגירושין של ובינתיים ברחבת בית המשפט ניר (בעלה הנוכחי של נירה) חבק בזרועותיו את דנה (אשתו הנוכחית מטר 15 של דן) .הם דיגמנו אהבה בפרהסיה, מרחק מהם נירה (עדיין אשתו של ניר) נישקה את דן (עדיין בעלה של דנה) בתשוקה יתרה, באותה רחבה בדיוק. שנים אחורה 3 ניר ונירה נישאו בצעירותם, הקימו משפחה וגרו בבית צמוד קרקע במרכז הארץ. נולדו להם שני בנים והכל זרם על מי מנוחות. נירה עבדה בתפקיד ניהולי בתחום הבנייה וניר הוא עצמאי בתחום הביגוד. החיים התנהלו ברוטינה, עליות וירידות סטנדרטיות בזוגיות ובהורות. ק"מ דרומה מבית המגורים הרגוע של ניר 100 כ- וניר, דן שב מן העבודה לעת ערב. הוא מתפרנס משיווק מוצרים של מפעל דרומי , מנשק את דנה ואת יובל בנם. כל המשפחה יושבת לארוחת ערב סטנדרטית של אמצע שבוע. אידיליה משפחתית. דן נזכר בנירה, האישה המצודדת, איתה פלרטט היום עת שתה קפה ב"ארומה" רמת-גן, הוא מעלעל בנייד ומוצא את מספר הטלפון שלה תחת השם "גיל מוסך", הוא שולח הודעות טקסט ותשובה מהירה נכנסת כהודעה למכשירו. , גדל 41 גל של פלרטוט וריגוש שטף את נירה. דן, בן בדרום, נישא לדנה אותה הכיר בתיכון. נשים מהמרכז תמיד נראו לדן משהו מיוחד, מלאות מסתורין והרפתקנות. בבוקר שלמחרת – דן ונירה קמו לבוקר שגרתי – הודעת "באופן מוזר אתה לא יוצא טקסט במכשירו של דן : הסיטה את מחשבותיו בנהיגה והוא לי מהראש...". "אותו דבר אצלי...אני לא מצליח עצר בצד וכתב: להבין את זה, שניפגש??". השניים קבעו להיפגש בצהריים במסעדה. דן קיצר את יום עבודתו והתייצב בשעה היעודה במסעדה. בשולחן צדדי, בחלק הפחות מואר של המסעדה, ישבה נירה זורחת ומוארת. היא הייתה אפילו יותר יפה ומזמינה ממה שדן זכר. נירה לקחה יוזמה ודיברה ישירות. סיפרה שהיא וניר זוג נהדר, דבר לא חסר לה, זולת קצת ריגוש. היא ציינה שדן נשא חן בעיניה ממבט ראשון ושאינה מחפשת אהבה או רומן, רק קצת ריגוש. דן נדהם מהישירות. הוא אינו מורגל בנשים שמדברות כך, סיפר כי הוא ודנה נשואים לא באושר, אך מאז שנולד איתן, בנם "המיוחד" אשר אובחן "על הרצף" – הם קיבלו החלטה שלא ייפרדו לעולם. דן סינן שהוא, כמו נירה, מחפש ריגוש, אין לו כוונה לעזוב את יובל ואת דנה, בשם המטרה המשותפת. כאשר אכלו ביחד את הקינוח, דן הסתכל בעיניה של נירה. היא השירה אליו מבט ולאחריו בשעון היוקרתי היא תפגוש אותו 16:00 שעל ידה והודיעה שבשעה , במלון בוטיק.. 17 ברח' ויצמן נרגש כולו, הגיע דן לרח' ויצמן בשעה היעודה, החנה מטר ברגל, הגיע למלון בוטיק, 50 את האוטו והלך כ- נכנס בשעריו. נירה כבר הייתה שם, נטלה את ידו והם . בתשוקה יתרה 23 עלו במעלית לקומה השנייה, חדר הם מיזגו את גופם ונפשם. הם היו נתונים אחד לשנייה באופן טוטאלי. ההתאמה ביניהם במישור הפיזי הייתה מושלמת ושניהם חשו כי נועדו אחד לשני. דן ונירה הבינו והפנימו שמעתה והלאה הם מתעתדים להיפגש באינטנסיביות רבה מאוד. ניר חש שמשהו קורה עם נירה. משהו שונה חדר לזוגיות. כשלא עברה התחושה הוא ניסה לברר ונתקל בגיחוך מצד נירה,שביטלה את התחושה שלו. כעבור זמן וכשהתחושה הלכה וגברה, קישר אותו חבר עם חוקר פרטי. לאחר שבוע הגיעו הממצאים. הם לא הותירו מקום לספק. נירה מנהלת רומן עם בחור מהדרום העונה לשם דן.ניר הטיח בנירה את הידוע לו, היא הכחישה, אחרי שראתה את התמונות, אמרה שהיה מגע חד פעמי. אחרי שראתה את הסרטון, הודתה שלא התכוונה רק חיפשה קצת ריגוש, אבל זה יצא משליטה והיא מאוהבת בדן עד כלות. ניר ביקש את נירה שתעזוב את הבית. בתגובה נירה הגישה צו הגנה בטענה שניר אלים כלפיה והוא הורחק מביתו לשלושה חודשים. ניר נשבר עת נאלץ לישון על הספה בסלון בית הוריו, נבגד ומושפל. דנה הרימה את השפופרת בטלפון הביתי. מהצד השני דיבר גבר שהציג את עצמו כניר וביקש להיפגש עמה בדחיפות. היא סירבה. ניר הימם אותה כשסיפר לה שדן, בעלה, מנהל רומן עם אשתו. היא מיאנה להאמין ורק לאחר שכנוע הסכימה לפגוש אותו. הוא הראה לה את הראיות והיא נותרה פעורת פה. היא לא הופתעה באמת, היא זכרה את העובדה שהיא ודן נשבעו אמונים ליובל אגב ויתור על עצמם כזוג. דנה ביקשה את דן לעזוב את הבית. הוא ניסה להסביר שהם צריכים להישאר עבור יובל, אך דנה לא יכלה לשאת את החרפה והבושה. דן עזב את הבית. ניר ודנה המשיכו לדבר, נפגשו מספר פעמים, התנחמו "באחוות נבגדים" זה על כתפה של זו, ובלי משים הם החלו להיקשר, ואף מצאו הרבה מן המשותף . אט אט הם החלו לפתח רגשות זו כלפי זה. שתימשפחותשהיו"מאושרות"באופןדומה,אךכעתהן אומללותבדרכן, האחתבמרכז הארץ והשנייהבדרומה. אומללות המשפחות באה בליווי עורכי דין לענייני משפחה אשר פתחו בהליכים בבית-המשפט לענייני משפחה. אנשים כעוסים ומושפלים ביקשו לבואחשבון עם בן הזוג השני. מלחמת כל בכל, "לא משאירים פצועים", מבקשים נקמה וכבוד אבוד בדמות חלוקת רכוש לא שוויונית, מזונות גבוהים. העיקר לפגוע אחד בשני דרך הכיס. בבית-הדין הרבני מוצגות ראיות אינטימיות. חוקר פרטי על דוכן העדים, ובתווך ארבעה ילדים לארבעה הורים, משלמים את המחיר. הפנימו: ריגוש, כיבוש הן תחושות טבעיות ולעיתים הן · פחות נוכחות בזוגיות, בריאה וטובה ככל שתהיה. אל תדחיקו את התחושה - שתפו את הפרטנרים ונסו לרגש ולהתרגש, לכבוש ולהיכבש ביחד. מי שנכנעו לתחושה, דעו: אתם אנשים בוגרים · האחראים למעשיכם. יכול להגיע יום בו "יוגש לכם חשבון". תצטרכו לשלמו והמחירים - יקרים. אם יש לכם ילדים הם ישלמו מחיר, על לא עוול בכפם. התאהבתם? גיליתם עולם חדש? היו מספיק בוגרים · ואמיצים "להניח את המפתחות" ולשלם את המחיר. נכון , זה לא פשוט והחיים מורכבים, קל לייעץ – קשה ליישם. להתאהב זה לגיטימי, לרצות ללכת לחיים אחרים, זה בסדר, אך לרקוד "על שתי החתונות", זה מעשה שיש בו רק מפסידים. שנים.... 5 אפילוג – כעבור נכנס לפיצוציה בעיבורה של העיר, שוהם עורך-הדין בדרך לפגישה באמצע היום. המוכר נראה מוכר. עורך- הדין לא מייחס לכך חשיבות. לפתע המוכר שואל: "אתה לא עו"ד שוהם?" "כן" עונה עורך-הדין. "אני ניר– זוכר?" על כוס אספרסו בפיצוציה, מספר ניר שנישא לדנה, הם מתגוררים יחד, חובקים תינוקת משותפת ואין מאושר ממנו. "מה קורה עם נירה?" ניר מחייך: "אנחנו ביחסים לא רעים, מגדלים יחד את בנותינו. היא ודן נפרדו מיד בתום הגירושין. דן מתגורר בדרום, בקרוואן, נירה טרם מצאה זוגיות. "אויב אויבי הוא אהובי!" מאת: עו"ד שמעון חסקי נאמן למקור מתמחה בדיני משפחה וירושה, יו"ר (משותף) פורום דיני משפחה וירושה לשכת עורכי הדין אהבה, בגידות ומה שביניהן – סיפור אמיתי